בוויסקונסין, שבה השתרעו פעם יערות מחטניים ונשירים ללא גבול, כל עץ חדש הופך לעוד פיסה בפסיפס הגדול. אלפי אנשים מרכיבים אותו: חקלאים, תלמידי בית ספר, עובדי שירותי העיר ותושבים מן השורה. לפי נתוני המחלקה למשאבי טבע של המדינה (DNR), עד סוף שנת 2025 נטעו כאן כ-54.7 מיליון עצים במסגרת ההתחייבות Trillion Trees Pledge. זה יותר ממחצית הדרך אל היעד — 100 מיליון עצים עד שנת 2030. המספר המדויק בסטטיסטיקת הרישום ב-31 בדצמבר 2025 צנוע יותר במקצת, 54,265,478 עצים, אך המסקנה הכללית אינה משתנה בשל כך: ההתקדמות כבר ניכרת.
את היוזמה הכריז המושל טוני אוורס ב-22 באפריל 2021, ביום כדור הארץ, כשחתם על צו מס' 112 והצטרף עם המדינה ליוזמה העולמית Trillion Trees. אז דובר על 75 מיליון עצים ועל שימור 125 אלף אקרים של יער. באפריל 2024, כשבוויסקונסין כבר היו יותר מ-32 מיליון נטיעות, חתם אוורס על צו מס' 221 והעלה את הרף ל-100 מיליון. סמלי שהטקס נערך בפארק Governor Nelson State Park: הוא נקרא על שמו של גיילורד נלסון, הסנאטור הנחשב למייסד יום כדור הארץ. מלבד המשימה העיקרית, ההתחייבות כוללת נטיעת מיליון עצים בערים והגנה על לא פחות מ-125 אלף אקרים של קרקע מיוערת. על כך פועלים רשויות מקומיות, בתי ספר, חברות, ארגונים ללא כוונת רווח, משרדים שותפים, בעלי חלקות יער ותושבים.
התרומה המשמעותית ביותר להגנת הקרקעות הייתה הפרויקט Pelican River Forest. את שטח היער, בשטח של כ-70 אלף אקרים ממזרח לרינלנדר, רכש בשנת 2021 הארגון ללא כוונת רווח The Conservation Fund. בשנת 2024 הודיע המושל על אישור הסכם שימור קרקעות (conservation easement) על כמעט 55 אלף אקרים: לפיו לא ניתן יהיה לבנות על השטח או לפצל אותו. זהו כ-44 אחוזים מהיעד של שימור 125 אלף אקרים ואחד מפרויקטי השימור הגדולים בתולדות המדינה.
המספרים מלמדים גם על הקצב. בשנת 2025 נטעו תושבי ויסקונסין כמעט 12 מיליון עצים, ושנה קודם לכן — כ-10.7 מיליון. עד לציון דרך של 100 מיליון נותרו כ-45 מיליון. אם מפזרים את הכמות הזו על חמש השנים שנותרו, מתקבלים כ-9 מיליון עצים בשנה — פחות מאשר בשנתיים האחרונות. כלומר, בקצב הנוכחי היעד בר-השגה ביתרון ניכר, ואסור לפגר אחריו ביותר מרבע בערך. רקע חשוב: לאחר הירידה בשנת 2019, כשהמשרד חילק פחות מ-3 מיליון שתילים, המשתלות התאוששו — בשנים 2021–2025 חולקו בין 3.5 ל-5.4 מיליון שתילים מדי שנה.
גם החלק העירוני של התוכנית מתקדם. לפי תוצאות שנת 2025 נטעו בערים 485 411 עצים — כ-49 אחוזים מן המיליון. השיא נרשם דווקא בשנה שעברה: בערים נטעו 185 207 עצים, יותר מאשר בכל שנה קודמת מאז תחילת התוכנית.
לשם מה כל זה נחוץ? שטחי היער משתרעים על כ-17 מיליון אקרים, כלומר יותר מ-40 אחוזים משטח המדינה. העצים אוגרים פחמן, מטהרים את המים, נותנים מחסה לבעלי חיים וממתנים את השפעות החום והגשמים העזים. לפי הערכת המשרד, הנטיעות בחמש השנים הראשונות יקשרו נוספות כ-15 מיליון טונות מטריות של פחמן במהלך חמישים השנים הבאות. חשוב גם שכ-57 אחוזים מהיערות שייכים לבעלים פרטיים, ולכן בלי חקלאים ומשקי בית משפחתיים התוכנית לא הייתה עובדת. חקלאי אחד נוטע אלונים בשולי השדה, תלמידי בית ספר מטפחים אדרים בחצר, ושירותי העיר נוטעים עצי טיליה לאורך הרחובות. כל צעד כזה בפני עצמו קטן, אך יחד הם נותנים תוצאה מורגשת.
אפשר להצטרף בכמה דרכים. ראשית, לאסוף זרעים ולמכור אותם למשתלות הממשלתיות של ויסקונסין — כך שיקום היער מתחיל מן הצעד הראשון ממש. שנית, לטפח עצים בחצר או בשכונה. שלישית, לתמוך בתוכניות שמממנות נטיעה וטיפוח. לבעלי חלקות פרטיות כדאי להתייעץ עם יערני המחלקה למשאבי טבע: ההמלצות שלהם עוזרות לנהל את היער באופן בר-קיימא.
יש גם דרך פשוטה יותר. מ-5 באוקטובר 2026 מקבלת התוכנית הממלכתית לשיקום יערות הזמנות לשתילים לנטיעה באביב 2027. את העצים שנטעו אפשר לרשום במפת הנטיעות הרשמית של ויסקונסין, ואז התרומה של כל משתתף נעשית גלויה בתמונה הכוללת.
היערות של ויסקונסין פועלים לא רק כמאגרי פחמן. הם תומכים ביציבותם של נופים שלמים: השורשים מחזיקים את הקרקע, הצמרות ממתנות את מכת הגשמים, והעץ נעשה בית ומזון לבעלי חיים. כך כל נטיעה מחברת בין הטבע לבין האנשים שחיים ועובדים לצד היער.
נטעו לפחות עץ אחד בשכונה שלכם — וגם אתם תהיו חלק מן התנועה המשותפת הזאת. מיליון צעדים קטנים מתחילים בצעד אחד.
