בהרי נגאלנד הופך עשב שוטה לעוזר לרפואה. המין הפולשני Mikania micrantha, המכונה כאן "מייל בדקה" בשל צמיחתו המהירה, מאיים זה מכבר על המערכות האקולוגיות המקומיות. אך חוקרים מאוניברסיטת נגאלנד, בשיתוף עם מכללת פזל עלי, מצאו דרך בלתי צפויה להפוך את המזיק לבעל ברית: להשתמש בעלי הצמח לסינתזה של ננו-חלקיקים של כסף בעלי תכונות אנטי-סרטניות ואנטי-בקטריאליות מובהקות.
המפתח טמון בעקרונות הכימיה הירוקה. תמצית מימית של העלים מחזירה יוני כסף, ויוצרת ננו-חלקיקים יציבים בגודל 12–47 ננומטרים ללא אף מגיב רעיל, כפי שמקובל בסינתזה תעשייתית. החלקיקים המתקבלים שומרים על פעילותם אף בעת חימום ועומדים בעד שישה מחזורי שימוש חוזר, ומפגינים יציבות קטליטית יוצאת דופן.
הערך המעשי מתבטא במהירות הסינתזה. הננו-חלקיקים משמשים כזרז יעיל לסינתזה של אימידאזולים — אבני בניין מרכזיות של מולקולות תרופתיות רבות. תגובה שדורשת בדרך כלל שעות וממסים אגרסיביים מסתיימת בתוך 30–180 שניות בלבד. משמעות הדבר אינה רק מהירות אלא גם טוהר: פחות פסולת, פחות זיהום, עלויות נמוכות יותר.
הפוטנציאל הרפואי נבחן על מיקרואורגניזמים. הננו-חלקיקים עיכבו את גדילתם של Staphylococcus aureus, Yersinia pestis וחיידקים פתוגניים אחרים. האפקט פועל הודות לסינרגיה: יוני הכסף משמידים תאים, ותרכובות צמחיות שנותרו על פני החלקיקים מגבירות את הפעולה.
התוצאות המבטיחות ביותר הן בתאי סרטן המעי הגס (Caco-2). הריכוז המעכב החציוני של הננו-חלקיקים עמד על 36.17 מיקרוגרם למיליליטר — כמעט פי שניים נמוך מזה של תמצית הצמח המקורית (72.15 מק"ג/מ"ל). הדבר מצביע על כך שהננו-חלקיקים מגבירים את האפקט הציטוטוקסי, וגורמים למותם של תאי הסרטן. התוצאות פותחות כיוון חדש במחקר האונקולוגי.
המחקר פורסם בכתב עת מוביל וזכה לתמיכת קרנות מדעיות לאומיות בהודו. המחברים מדגישים את היתכנות ההרחבה המעשית של השיטה. במדינות שבהן M. micrantha מכסה אדמות עיבוד ומטעים, ניתן כעת לכוון את העשב, שאת סילוקו מייקרים כיום, למטרה מועילה יותר — פיתוח תרופות חדשות וחומרים אנטימיקרוביאליים.
