בחופי נורת'מברלנד ונורפוק נצפתה באביב ובקיץ אלה התעוררות בלתי צפויה: מושבות שחפיות, ששרדו שנים של שפעת העופות, שיטפונות ומזג אוויר הפכפך, מציגות את ההצלחות המורגשות הראשונות. לפי נתוני הקרן הלאומית, באתר לונג-נאני בנורת'מברלנד קיננו שחפיות קטנות במספר שיא — לא פחות מ-126 זוגות, כפול מהשיא הקודם של שנת 1994. לפחות 82 גוזלים הצליחו להמריא, והמספר הסופי עשוי לעלות על מאה.
גם השחפיות הקוטביות באותו אתר הפגינו חוסן: כ-730 זוגות מקננים ו-1346 ביצים, מעט יותר מהנתונים של השנה שעברה. בנורפוק, בבלייקי-פוינט, לאחר היעדרות של שנתיים שבו יותר מ-1160 זוגות של שחפיות ים. גידול נרשם גם אצל השחפיות המצויות, וגם שחפי ראש שחור, שנוכחותם מרחיקה טורפים, הוסיפו במספרם.
הסיבות לירידה הקודמת ידועות היטב: התפרצויות שפעת העופות רוקנו מושבות רבות, וסופות תכופות וגאות בלתי צפויה הרסו קינים על החול והחצץ. השחפיות הקטנות פגיעות במיוחד — הן מקננות ממש על החופים, שם כל הפרעה קלה מצד בני אדם או שועלים עלולה להרוג את התטולה. הקרן הלאומית נקטה אמצעים מוכחים: גדרות, אזורי מקלט ופיקוח קפדני על כלבים בעונת הרבייה.
הצלחות אלה מזכירות עד כמה עדין האיזון של חיי העופות החופיים. הגנה על אתרים מרכזיים מניבה תוצאה מהירה, אך אינה מבטלת איומים עמוקים יותר. עליית מפלס הים, שינוי בתנאי הים והתפרצויות מחלות חדשות נותרו סיכונים ממשיים שעלולים לבטל את ההישגים של היום. נתוני הקרן הלאומית מראים שבעבודה ממוקדת מושבות מסוגלות להתאושש, אך החוסן עודנו שברירי.
תמונה דומה נצפית גם באזורים אחרים של אנגליה — למשל, בלגונות בייקון ביורקשייר גם השחפיות הקטנות קבעו שיא של חצי מאה. ניצחונות מקומיים כאלה מדגישים את ערכם של ניטור וניהול בתי גידול מתמשכים, במיוחד עבור מינים שמושבות הקינון שלהם נמצאות על הגבול בין היבשה לים.
לסיכום, הגנה על מושבות שחפיות חופיות דורשת לא מאמץ חד-פעמי, אלא עבודה שיטתית המתחשבת בשינויי האקלים ובאיומים ביולוגיים.
