ברוסיה, שבה הקריפטו התקיים זמן רב באזור אפור, היקפו הכולל הוערך במפתיע ב-3.7 טריליון רובל — כ-44 מיליארד דולר. סגן שר האוצר איוואן צ'בסקוב השמיע את הנתונים הללו בפורום הפיננסי של מוסקבה, בהסתמכו על הערכות מומחים: יותר מ-20 מיליון איש מחזיקים נכסים דיגיטליים ישירות או באמצעות מוצרים קשורים. המחזור היומי מגיע ל-50 מיליארד רובל.
הנתונים נראים מרשימים על רקע הנתונים הרשמיים של הבנק המרכזי, אשר קודם לכן תיעד בפלטפורמות רק 720 מיליארד רובל ברבעון הראשון. את הפער מסבירים בפשטות: חלק ניכר מהפעולות ומהאחסון מתרחש עדיין מחוץ לתחום השיפוט הרוסי. בדיוק על זרמי החוץ הללו מכוונות כעת הרשויות.
החוק החדש בדבר מטבעות דיגיטליים, שנכנס לתוקף בספטמבר, מכניס רישוי לבתי חליפין ולמפקידים, ומחודש יולי 2027 — אחריות פלילית על ארגון סחר בלתי חוקי. עם זאת, עסקאות אזרחיות רגילות נותרות מחוץ לאזור הסנקציות הקשות. הרגולטורים מבטיחים להקים תשתית שקופה, כולל סטייבלקוינים רוסיים, אך מזהירים: אם מנפיק זר יקפיא נכסים, ההפסדים ייפלו על המשקיע.
מאחורי ההיגיון הזה עומד אינטרס ברור של המדינה — להשיב את השליטה על הזרמים, המוערכים מדי שנה ב-10 טריליון רובל. לעת עתה חלק ניכר מההון ומהעסקאות חומק ממיסוי ומפיקוח, כמו מים בין האצבעות. משיכת נכסים למפקידים מקומיים אמורה, על פי התכנון, להפחית את סיכוני הלבנת ההון ובו בזמן להעניק לשוק לגיטימציה עבור שחקנים מוסדיים.
עבור מחזיק הקריפטו הממוצע משמעות הדבר היא בחירה: או להישאר בצל עם סיכון של חסימות והפסדים, או לעבור תחת כנף הרגולטור עם כלליו ועמלותיו. האנלוגיה כאן פשוטה — כמו גנן שמחליט אם להשאיר צמחים נדירים בחממה פראית או להעבירם לחממה מבוקרת, שבה הם יגדלו, אך תחת השגחה.
הפער בהערכות — מ-720 מיליארד לפי הבנק המרכזי ועד 3.7 טריליון לפי משרד האוצר — מזכיר עד כמה רעועים הנתונים בתחום הזה. מומחים מציינים שהתמונה האמיתית עשויה להיות רחבה עוד יותר, וזרימת משתמשים חדשים בשנת 2027 עשויה להוסיף עוד 10 מיליון איש.
בסופו של דבר המדינה לא רק מתעדת את צמיחת השוק, אלא שואפת למשוך אותו לתוך המתחם שלה — עם ערבויות לעצמה ואזהרות למשתתפים. השאלה העומדת כעת בפני כל מחזיק נכסים דיגיטליים: עד כמה נוח לחיות במרחב החדש הזה, השקוף יותר, אך גם הנשלט יותר.
