למי עליי להודות, אם אני עצמי היוצרת ובוראת הכל בעצמי?
❓שאלה:
אמרי לי בבקשה, מה הטעם בהכרת תודה לאדם אחר או לשמש (לטבע), שהציצה וחיממה? מה זה נותן לי כאן ועכשיו? הרי אני עצמי יצרתי עבורי את כל מה שמקיף אותי: את מזג האוויר ואת היחס של האנשים אליי. כלומר, למעשה אין טעם להביע הכרת תודה, נכון?
❗️תשובת לי:
להמציא הכרת תודה באמת אין טעם – הכל כבר קיים ממילא. אך להיות במצב של, נאמר, הוקרה – זוהי הכרה בטוב ביותר שנצפה. ברגע זה, תדרים מנוגדים "מתבטלים", עוברים ניטרול.
בהתאם לכך, אם אתם רגילים להודות, ולגנות נראה לכם מוזר, אזי חייכם מלאים במה שמשמח אתכם. מלאים בתדר שלכם.
אם אתם סוחטים מעצמכם הכרת תודה מבלי לחוש הוקרה אמיתית, אתם עוסקים בהונאה עצמית – תדר חוסר שביעות הרצון יתממש, והתודעה תחשוב ש"ביצעתי תרגולי הודיה, אך הם אינם עובדים".
לכן, אם באמת מצאתם על מה להודות למי שפגע בכם בעבר, באמת התעליתם מעל לתדר המגביל – יצאתם אל מחוץ לאותו מחזור שבו הייתה עילה לסיטואציה הזו. בכך יצרתם ערוץ אירועים חדש ומשמח יותר בחייכם.
