בעלים רבים של חתולים וכלבים חולמים לדעת על מה חיות המחמד שלהם חושבות כשהן מביטות בקערה ריקה או נובחות על דלת סגורה. בסין החליטו להפוך את המשאלה הזו למוצר מסחרי. הסטארט-אפ Meng Xiaoyi מהאנגג'ואו השיק למכירה את הקולר הממוזער PettiChat, המבטיח לתרגם נביחות ויללות להודעות טקסט על גבי מסך הסמארטפון. בשלב ההזמנות המוקדמות במאי, רכשו את המכשיר במחיר של 799 יואן (כ-118 דולר) כבר למעלה מעשרת אלפים איש. האם הטכנולוגיה אכן התקרבה כדי דיאלוג בין-מינים, או שמא לפנינו רק צעצוע דיגיטלי יקר?
החלק החומרתי של הגאדג'ט שוקל 27 גרמים בלבד. הקולר קולט את הצלילים שמשמיעה החיה, ובעזרת מדי תאוצה מובנים עוקב אחר תנוחתה. לאחר מכן הנתונים נשלחים לענן, שם הם מנותחים על ידי מודל השפה Qwen מבית Alibaba Cloud. המפתחים טוענים כי המערכת אומנה על בסיס של מיליון וחצי הקלטות אודיו ומסוגלת לזהות עד עשרים מצבים רגשיים שונים בדיוק של 94.6%. האפליקציה מייצרת משפטים מוכנים כמו "אני רוצה לשחק" או "אני מפחד" תוך שנייה אחת בלבד.
אולם הקהילה המדעית מתייחסת למספרים כאלה בספקנות. ביולוגים ומומחים להתנהגות בעלי חיים מזכירים: קוליות היא רק חלק קטן מהתקשורת של חיות. כלבים וחתולים מתקשרים באמצעות הקשר, ריחות, הבעות פנים ומיקום הזנב. אותו צליל בדיוק יכול להצביע על דברים הפוכים לחלוטין בסיטואציות שונות. בסביבה ביתית אמיתית, שבה טלוויזיות מרעישות ושואבי אבק פועלים, דיוק האלגוריתמים יורד בהכרח. בפורומים מקצועיים כבר כינו את החידוש באירוניה "מבחן IQ לבני אדם".
עם זאת, הופעתו של PettiChat מצביעה על כיוון חשוב בהתפתחות הטכנולוגיה. שילוב של מודלי שפה גדולים עם חיישני תנועה עשוי בטווח הארוך לשפר את איכות הפיקוח הווטרינרי. גם אם הבינה המלאכותית עדיין אינה מסוגלת לתרגם מחשבה מדויקת של כלב, היא יכולה לתעד דפוסי סטרס או כאב סמויים שאינם נראים לעין אנושית. זהו צעד לקראת יצירת מערכות ניטור בריאות רגישות יותר, שבהן הרשת העצבית משמשת לא כמתרגמת, אלא כעוזרת עירנית.
