בניסויים רבים, לאחר ביצוע משימות קוגניטיביות מעייפות, הליכה בפארק או ביער השיבה את הקשב בצורה יעילה משמעותית מאשר הליכה ברחובות העיר. תוצאות אלו הן שהיוו את הבסיס לתיאוריית שיקום הקשב של סטיבן ורייצ'ל קפלן. כעת, החוקר מאוניברסיטת המדינה של אוהיו, ריצ'רד ג'גסינסקי, הציע השערה מתמטית שיכולה להסביר אפקט זה באמצעות מנגנון של גל קשב מתפשט (travelling wave).
לפי המודל החדש, ניתן לתאר קשב מבוזר כגל המתפשט במהירות קבועה, אך בעל יכולת לשנות את התדירות המרחבית והזמנית שלו. כאשר אדם נמצא בסביבה טבעית רחבת ידיים, אורך הגל גדל ושתי התדירויות יורדות. הדבר יוצר מצב של תפיסה איטית יותר, האופייני לנופים טבעיים עם המבנה הפרקטלי שלהם, המעברים החלקים והקצבים הנינוחים.
בסביבה עירונית המצב הפוך. ריבוי אובייקטים המשתנים במהירות, שלטים, תחבורה ואותות תואם לתדירויות קשב גבוהות יותר. לפי השערת המחבר, דווקא פעילות בתדירות גבוהה זו דורשת משאבים גדולים יותר של שליטה רצונית ומובילה מהר יותר לעייפות קוגניטיבית.
כדי לבסס את המודל שלו, ג'גסינסקי משתמש בתוצאות מחקרים המראים כי בעת קשב יציב, המוח מפגין תנודות קצביות בטווח של בערך 3–8 הרץ.
תמיכה נוספת מגיעה מניסויי חיפוש חזותי, שבהם אדם מסוגל לעבד מספר אובייקטים בו-זמנית, דבר העולה בקנה אחד עם ארגון גלי מבוזר של הקשב יותר מאשר עם התפיסה של סריקה עוקבת של הסביבה.
ההנחה לגבי מהירות התפשטות גל קבועה עוזרת גם להסביר אפקט חזותי ידוע: כאשר אובייקטים נעים לאט, אנו תופסים אותם כמסלול אחד, אך עם עליית המהירות אנו מתחילים להבחין במספר אובייקטים נעים נפרדים. המחבר מפרש גבול זה כגבול טבעי למהירות הפעולה של הקשב המוקדי.
התיאוריה הקלאסית של קפלן הסבירה את ההשפעה המשקמת של הטבע באמצעות איכויות כמו "קסם רך" (soft fascination), תחושת מרחב ומסתורין. המודל החדש מציע לתרגם מאפיינים סובייקטיביים אלו לפרמטרים כמותיים. במקום תחושת "קסם" שקשה למדוד, מופיע גודל שניתן למדידה פוטנציאלית — התדירות המרחבית-זמנית של גל הקשב.
דמיינו אדוות על פני אגם רגוע. ככל שהגלים ארוכים יותר, כך הם עוברים לאט יותר על פני המים והתנועה נתפסת כרגועה יותר. בדומה לכך, נופים טבעיים יכולים להעביר את הקשב למצב של תדירות נמוכה יותר, ובכך לאפשר הפחתת עומס על מערכות השליטה הרצונית. לעומת זאת, סביבה עירונית עמוסה תומכת בתדירויות גבוהות יותר של מיתוג קשב, מה שתורם להצטברות עייפות קוגניטיבית.
אם מודל זה יקבל אישור ניסויי, הוא עשוי להוות צעד חשוב לעבר תיאור כמותי של האופן שבו מאפייני הסביבה משפיעים על הקשב ועל התפיסה הסובייקטיבית. הדבר יפתח אפשרויות חדשות לא רק למחקרים על התודעה, אלא גם לתכנון סביבה עירונית, לתוכניות שיקום קוגניטיבי ולהתאוששות לאחר עבודה ממושכת עם מכשירים דיגיטליים.
