האם החיים נגמרים עם המוות? האם נשארת זיכרון של החיים שחיו?

❓שאלה:
יש לי שאלה בנאלית, אחרי המוות אמשיך להיות מודע לעצמי, ואיך המודעות הזו מתרחשת, האם נשאר זיכרון של החיים שחיו?

❗️תשובה lee:
כן.
והסיבה אינה זו שמצטיירת בדרך כלל. אפילו המשמעויות כאן אחרות. הייתי רוצה להעביר בדיוק את המשמעות, ולא "הנה עוד דעה אחת בנוסף למאה אחרות".
ההיגיון כאן הוא כזה: אתם אינכם האגו, ולכן לא עולה השאלה של "אמשיך אחרי קץ האגו". אתם המקור, המביט בעצמו דרך מסנן האגו.

כשהגוף מגיע לגבול הקיבולת של האנרגיות שלכם, הוא מפסיק לתמוך בשלמות הפיזית.
המוות הוא יציאה אל מעבר לגבולות האגו.
ואתם יוצאים אל מעבר לגבולות הללו, בעודכם נשארים האני האמיתי, לא "אני לפי תעודת הזהות".

אתם ממש עכשיו אינכם האגו, ולכן התודעה שלכם אינה תלויה בשום אופן במכלול התוכנות שהאגו הוא. כשם ש"מות הטלוויזיה" אינו משפיע כלל על שידור הטלוויזיה, כך גם מות הגוף אינו משפיע כלל על התודעה שלכם.

מגבלת האגו מתפוגגת, ואתם מודעים לעצמכם בבהירות צלולה. אתם מודעים ישירות למי שאתם. זו אינה "קיום חדש", זהו היזכרות באני השלם.

ובונוס להתעוררות-היזכרות הזו יהיה גם הכרת ריבוי הגרסאות החלופיות שלכם. כך שלא רק תזכרו אחת מן הגרסאות, אלא תהיו מודעים לאלפי הווריאציות שלכם.

הרי כבר המדע המודרני מתחיל להבין שהזיכרון האנושי כולו מזויף. אפילו בחיים אנו יכולים להיזכר בעשרות אירועים חלופיים שונים בפרטי פרטים. אף ש"העובדות" יאשרו רק אחת מן הגרסאות. אבל זה כבר סיפור נפרד…