רייקיאוויק, 29 באוגוסט 2026 – היום מתקיים באיסלנד משאל עם היסטורי, שבו על האזרחים להשיב על השאלה: "האם איסלנד צריכה לחדש את המשא ומתן על הצטרפות לאיחוד האירופי?". קלפיות נפתחו בשעה 9:00 לפי השעה המקומית וייסגרו בשעה 22:00. תוצאות ראשוניות צפויות ביום ראשון בבוקר. על פי הסקרים האחרונים, המאבק בין תומכים למתנגדים לחידוש הדיאלוג עם בריסל מתנהל בהפרש מזערי, מה שהופך את תוצאת ההצבעה לבלתי צפויה ביותר.
הרקע ההיסטורי
איסלנד הגישה לראשונה בקשה לחברות באיחוד האירופי ביולי 2009 על רקע משבר פיננסי חמור, כשהיא רואה באינטגרציה דרך לייצב את הכלכלה ואולי לעבור ליורו. המשא ומתן הרשמי החל בשנת 2010, אך בשנת 2013 הוא הוקפא על ידי ממשלה חדשה שהתנגדה לאינטגרציה. בשנת 2015 הבקשה נמשכה רשמית ללא קיום משאל עם שהובטח קודם לכן.
מאז, סוגיית החברות נותרה טאבו פוליטי, עד שקואליציית מרכז-שמאל (הכוללת את הברית הסוציאל-דמוקרטית ואת המפלגה הליברלית "וידריייסן") קיימה את הבטחת הבחירות שלה ויזמה משאל עם בשנת 2026.
הטיעונים המרכזיים של הצדדים
הדיונים שלפני הבחירות התמקדו בשלושה נושאים עיקריים: דיג, כלכלה וביטחון גיאופוליטי.
- עמדת "לא" (נגד המשא ומתן): הטיעון המרכזי של המתנגדים הוא הגנה על הריבונות הלאומית, במיוחד בסוגיית השליטה על משאבי הים. ענף הדיג מספק חלק ניכר מהיצוא והתמ"ג של המדינה. הספקנים חוששים שחברות באיחוד האירופי תכפיף את איסלנד למדיניות הדיג המשותפת של בריסל, מה שיגביל את עצמאותה של רייקיאוויק בקביעת מכסות הדיג. המתנגדים מציינים גם שלאיסלנד כבר יש גישה מלאה לשוק המשותף באמצעות הסכם האזור הכלכלי האירופי (EEA) והיא מקיימת את רוב הנורמות של האיחוד, מבלי לאבד את זכות הווטו בנושאים רגישים.
- עמדת "כן" (בעד חידוש המשא ומתן): תומכי האינטגרציה (הקמפיין שלהם מתנהל תחת הסיסמה "כן, כדי לראות") טוענים שהסטטוס הנוכחי נותן לאיסלנד חובות ללא זכויות: המדינה נאלצת ליישם אלפי הנחיות של בריסל, מבלי שיש לה זכות הצבעה בקבלתן. בנוסף, התומכים מצביעים על יתרונות מאקרו-כלכליים, כמו הפחתה פוטנציאלית של האינפלציה (שבשנת 2026 נותרה גבוהה מהממוצע האירופי) וייצוב ארוך טווח של המטבע הלאומי.
הגורם הגיאופוליטי
לראשונה מזה זמן רב, מדיניות החוץ ממלאת תפקיד כה חשוב בוויכוח האיסלנדי. על רקע המתיחות באזור הארקטי, הפעילות הגוברת של רוסיה באזור וההצהרות המעורפלות מצד ארה"ב (כולל הרטוריקה סביב גרינלנד והבחינה מחדש של ההתחייבויות הטרנס-אטלנטיות), חלק מהחברה רואה באיחוד האירופי ערב לביטחון נוסף ולחיזוק מעמדה של איסלנד בצפון אירופה.
נתוני הסקרים: מאבק צמוד
הנתונים הסוציולוגיים מאשרים קיטוב גבוה בחברה. על פי סקר מאוגוסט של הסוכנות Maskína, 51.3% מהמצביעים שהחליטו תומכים בחידוש המשא ומתן, בעוד 48.7% מתנגדים. סקרים מובילים אחרים, כולל נתוני Gallup, גם הם מצביעים על הפרש סטטיסטי בין המחנות, הנע בטווח של 1–3 אחוזים. משמעות הדבר היא שקולותיהם של המצביעים המתלבטים ושיעור ההצבעה יהיו מכריעים.
מה הלאה?
חשוב להדגיש: משאל העם של היום אינו פירושו הצטרפות אוטומטית של איסלנד לאיחוד האירופי. ההצבעה נוגעת אך ורק לחידוש תהליך המשא ומתן.
במקרה של ניצחון לאפשרות "כן", הממשלה תקבל מנדט לחידוש המשא ומתן, אשר לפי הערכות מומחי הנציבות האירופית, עשוי להימשך בין שנה לשנתיים. כל הסכם סופי בדבר חברות יצטרך לזכות באישור פה אחד של כל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, ולאחר מכן, בהתאם לחקיקה האיסלנדית, יובא ל- משאל עם שני באיסלנד עצמה לצורך אישור סופי.
ללא קשר לתוצאה, ההצבעה ב-29 באוגוסט 2026 כבר הפכה לנקודת מפנה בהיסטוריה המודרנית של איסלנד, לאחר שאילצה את המדינה להעריך מחדש את מקומה בארכיטקטורה המשתנה של הביטחון והכלכלה האירופיים. הממסד הפוליטי האירופי כולו עוקב בתשומת לב אחר רייקיאוויק, וממתין לראות באיזה נתיב תבחר מדינת האי ביום ראשון בבוקר.
