ב-3 בנובמבר 2026 הציגו בברזיליה נשיא COP30 אנדרה קוריאה דו לאגו והמנהלת המבצעת אנה טוני שתי מפות דרכים בינלאומיות. הן נועדו להאיץ את המעבר מדלקים מאובנים במערכות האנרגיה ולעצור את כריתת היערות ואת הידרדרותם עד שנת 2030.
מסמכים אלה נשענים על תוצאותיו של סבב הבדיקה העולמי הראשון של הסכם פריז, שהתקבל ב-COP28 בדובאי בשנת 2023. הם הוכרזו בישיבת המליאה המסכמת של COP30 בבלן ובהשראת קריאתו של הנשיא לואיס אינסיו לולה דה סילבה לעבור מהצהרות למעשים ממשיים.
מפות הדרכים הן תרומות התנדבותיות של נשיאות COP30 שאינן נתונות למשא ומתן. הן מציעות דרכים מעשיות למדינות: ממדיניות לאומית ועד להשקעות ולתוצאות מדידות. בד בבד נלקח בחשבון עקרון האחריות המשותפת אך השונה.
המפה הראשונה מתמקדת בהפסקה הוגנת, מסודרת ושוויונית של השימוש בדלקים מאובנים. במרכזה עומדת גישת "המוכנות של בלן", הבוחנת את פגיעותן של מדינות לפי שלושה עמודים: הביקוש לאנרגיה, ההיצע והכלכלה בכללותה. מדינות יכולות לקבוע את "הארכיטיפים" שלהן ולבחור את המנופים המתאימים.
המפה השנייה עוסקת ביערות — מיערות טרופיים ועד ליערות בוריאליים. היא מגדירה חמישה תחומי פעולה: שימור, ניהול בר-קיימא, מאבק בהידרדרות, מאבק בכריתת יערות ושיקום. מוצע תהליך בן חמישה שלבים: אבחון, תיאום מדיניות, קביעת יעדים, יישום עם ניטור והערכה.
המימון נותר פער מרכזי. לפי נתוני UNEP, ההשקעות השנתיות ביערות צריכות לגדול מ-84.5 מיליארד דולר בשנת 2023 ליותר מ-300 מיליארד עד שנת 2030. כיום רובו מגיע מתקציבים לאומיים של מדינות מתפתחות.
שני המסמכים מדגישים: ההסכמות כבר קיימות, וכעת נדרש המעבר ליישום. כיצד ישתמשו המדינות בכלים אלה בפועל?
ההשקה התקיימה במשרד UNDP בברזיל, שותפה של הנשיאות. מפות הדרכים מזמינות את נשיאויות COP העתידיות, ובהן COP31 באנטליה, להמשיך את הדיאלוג ולהעריך את ההתקדמות.
