מונטריאול לא ישנה עכשיו. לאחר הפסד מאכזב במשחק הפתיחה של הסדרה נגד ה'סייברס', רבים מיהרו להספיד את ה'האבס'. אך הפלייאוף של 2026 מוכיח: סדר ודם חדש מנצחים איכות.
המפתח למהפך היה שיתופו של יאקוב דובש. לא מדובר רק בהחלפת שוער, אלא בשינוי פילוסופיית המשחק בין הקורות. דובש, עם קומתו העצומה וסגנון המשחק האגרסיבי ביציאות מהשער, חסם לחלוטין את שדה הראייה של צלפי 'באפלו', שהתרגלו להפציץ את הפינות מתוך עיגולי העימות. האם 'באפלו' תצליח למצוא נוגדן לשוער שפשוט 'אוכל' את שטח השער?
בצד השני של המגרש, יוראי סלאפקובסקי ביסס סופית את מעמדו כפאוור פורוורד עילית. היכולת שלו לנצח במאבקים על הדופן נגד ראסמוס דאלין הייתה בגדר תגלית. סלאפקובסקי כבר אינו רק צעיר מבטיח; הוא המנוע שגורם להגנת ה'סייברס' לבצע טעויות מיקום תחת לחץ.
מונטריאול מצאה נקודת תורפה לא בשמות, אלא בתזמון. שחקני ההגנה של 'באפלו' נהדרים עם הדיסקית, אך מאבדים את הצפון כשמכריחים אותם לשחק הוקי 'מלוכלך' מול השער שלהם. ה'קנאדינס' כפו בדיוק את סגנון המשחק הזה, והפכו כל כניסה לאזור לקרב הישרדות.
ההתמודדות הזו היא המראה של ה-NHL החדשה. כאן, אתלטיות ויכולת להסתגל ליריב ספציפי תוך לילה אחד שוות יותר מתחזיות טרום-עונה.
במבט קדימה, גמישות כזו בסגל של מונטריאול עשויה להוביל אותם לגמר המחוז לראשונה מזה חמש שנים. האם הסגל הצעיר הזה מוכן ללחץ של משחקי ההכרעה, כאשר המחיר של כל טעות עולה פי עשרה?
