ביולי 2026 נקט הממשל צעד משמעותי. הנשיא טראמפ הורה למשרד ההגנה ולקהילת המודיעין לבטל את תוקפם של הסכמי אי-סודיות עבור עובדים לשעבר ובהווה, המחזיקים במידע על תופעות אנומליות בלתי מזוהות. ב-31 ביולי חתם סגן מנהל המודיעין הלאומי, אהרון לוקאס, על מזכר שעיגן החלטה זו. על פי המסמך, הסכמי אי-סודיות (NDA), שבועות והתחייבויות קודמות אינם מונעים עוד העברת מידע לנציגים מוסמכים של AARO או של כוח המשימה PURSUE. לסוכנויות ניתנו 30 ימים למינוי אחראים ולעדכון העובדים. נדמה היה שהמחסום הוסר.
עם זאת, כבר בתחילת אוגוסט התברר: אין בכך די. הדוקומנטריסט ג'יימס פוקס, יחד עם העיתונאית לסלי קין ואיש המודיעין לשעבר דייוויד גרוש, יצאו בקריאה ישירה. בסרטון קצר, שנתמך על ידי Submersive Media ו-42west, הם ביקשו מהנשיא להוציא צו שיעניק חסינות לצורך חשיפה פומבית חוקית של עובדות בסיסיות שאינן פוגעות בביטחון הלאומי. המשמעות פשוטה: המזכר של לוקאס פותח דלת רק כלפי פנים המערכת — לערוצים הרשמיים. לדבר בגלוי, מול מצלמות או בשימועים, נותר עדיין מסוכן.
הבכיר לשעבר לואיס אליזונדו אישר מפורשות: המזכר לא הסיר ממנו את האיסור לתקשר עם הציבור הרחב. התחייבויות סודיות ממשיכות לחול מחוץ ל-AARO ול-PURSUE. נותרו שאלות בנוגע להסכמים תאגידיים של קבלנים פרטיים ותוכניות גישה מיוחדות נפרדות. זו בדיוק הסיבה שהקריאה החדשה נשמעת תקיפה יותר מקודמותיה. המדליפים מוכנים לספק פרטים שניתן לאמת, אך רק אם יקבלו הגנה ממשית מפני השלכות משפטיות ומקצועיות.
הכרונולוגיה כאן מעידה על הכל. מסיבות העיתונאים ביוני בגבעת הקפיטול בהשתתפות חברי הקונגרס ברליסון, לונה, ברצ'ט ומוסקוביץ' כבר דרשו חסינות. המזכר מיולי היווה מענה, אך חלקי בלבד. הסרטון מאוגוסט מתעד את השלב הבא: מתדרוכים פנימיים — לשיח פתוח. הכותבים מדגישים כי אין מדובר בהדלפה בלתי מבוקרת, אלא בעובדות שהציבור זכאי לדעת.
כל עוד הצו לא פורסם, המצב נותר עמום. המזכר של לוקאס הוא התקדמות ממשית. אך עבור אלו ששתקו שנים מתוך זהירות, זה עדיין לא מספיק. הם אינם מחכים רק להזדמנות לדווח לממונים, אלא לזכות לומר בפומבי: זה מה שראינו, זה מה שאנחנו יודעים. והמילה המכרעת שוב נמצאת בידי הנשיא.
