ב-18 בספטמבר 2026 הופיעו בחבילה השישית של PURSUE כחמישה עשר סרטונים והקלטת אודיו היסטורית אחת. יחד הם יוצרים אחד מבלוקי המדיה העשירים ביותר בכל מחזור החשיפה.
במרכז הסרטונים ניצב הסרט טרמונטון. ב-2 ביולי 1952, לא הרחק מטרמונטון שביוטה, צילם דלברט ניוהאוס במצלמת 16 מילימטרים קבוצה של עצמים בוהקים שנעו במבנה. כעת סרט הצילום שעבר דיגיטציה נמצא בנגישות ציבורית. העצמים לא זכו להסבר סופי. לצדו — ארבעה סרטונים של רשויות אכיפת החוק המקומיות בקולורדו מאוקטובר 2023 (LLE-UAP-PR001–PR004). הצילום נעשה בטלפון רגיל. העצמים תוארו כחסרי רעש, עם הבזקים אדומים, כחולים וירוקים. חלקו התחתון של הפריים מטושטש. ישנן גם הקלטות חיישנים צבאיות מאזורים אחרים. כל המקרים הללו נותרו במעמד של בלתי פתורים.
להקלטת האודיו יש חשיבות מיוחדת. ב-26 במרץ 1952, בבוסטון, הציג קפטן אדוארד ג'יי ראפלט, שבאותה תקופה עמד בראש חקירות חיל האוויר, דוח. כעת ההקלטה הזו, שאורכה כשעה, זמינה יחד עם תמלול מלא. ראפלט דיבר בשקט ובענייניות. הוא סיפר שמבין כשמונה מאות מקרים שנבחנו, כעשרים אחוזים נותרו ללא הסבר לאחר ניתוח טכני. הוא הזכיר "כדורי אש ירוקים" — עצמים בצבע ירוק-תכלת בוהק, שלא התפוצצו. המילים הללו נשמעות היום בבהירות לא פחותה מאז.
החשבון הרשמי של משרד המלחמה הדגיש במיוחד את ההקלטה הזו, בציינו שהיא מקדימה את השיטות שנכנסו מאוחר יותר ל-Project Blue Book. קרן סול כינתה את האודיו והתמלול של ראפלט, ככל הנראה, החומר המשמעותי ביותר בכל הפרסום. חבר הקונגרס אריק ברליסון אישר שהוא זה ששלח בקשה למעבדת לינקולן של MIT בבקשה לאתר ולהעביר את הסרט הזה. ההקלטה, שחיפשו אותה יותר משבעים שנה, נמצאת כעת בנגישות ציבורית.
הפרסום השישי מציב זה לצד זה את סרט הצילום מ-1952, סרטוני טלפון מודרניים מ-2023 וקולו החי של האדם שהיה במרכז החקירות בראשית שנות החמישים. חומרים שהתקיימו זמן רב בארכיונים סגורים או שנחשבו לאבודים לחלוטין, מובאים לראווה. אפשר לצפות בהם ולהאזין להם. תהליך החשיפה נמשך.
