במאמר שפורסם בכתב העת Informatics באוגוסט 2026, חוקרים מציעים מערכת משולבת ההופכת תאי גזע מזנכימליים (MSC) לנכסים דיגיטליים. המחברים — צ'ונג סוק האן, ג'ין וו יאנג וסאן קו — מתארים את ה-MSC Digital Assetization Framework (MDAF), שבו בינה מלאכותית, בלוקצ'יין ותאומים דיגיטליים פועלים יחד.
לפי המקור, גישות מסורתיות לטיפול תאי מתמודדות עם בעיות של עקיבות, התאמה אישית ובקרת איכות. ה-MDAF פותר אתגרים אלו ברמה הארכיטקטונית: כל מנת תאים מקבלת אסימון דיגיטלי ייחודי, ותאום דיגיטלי מדמה את התנהגות התאים בגוף המטופל.
הבלוקצ'יין מספק תיעוד בלתי ניתן לשינוי של מקור ה-MSC ועיבודם, דבר החשוב במיוחד עבור דרישות רגולטוריות. בינה מלאכותית מנתחת נתונים על התאים ועל המטופל כדי להתאים את המינון והפרוטוקול האופטימליים. התאום הדיגיטלי מאפשר לדמות את ההשפעה הטיפולית עוד לפני הזרקת התאים.
המפתחים מדגישים כי אינטגרציה כזו יוצרת שרשרת אספקה שקופה מהתורם ועד למטופל. כל שלב — הפקה, טיפוח, אחסון ושינוע — מתועד במרשם מבוזר. לדעתם, הדבר מפחית את הסיכונים לזיופים ומגביר את האמון בטיפול.
במסגרת ה-MDAF, האסימון הדיגיטלי אינו רק תווית, אלא נכס שניתן לעקוב אחריו בזמן אמת. מודלים של בינה מלאכותית מעדכנים את התאום הדיגיטלי על בסיס נתוני מעבדה חדשים, מה שהופך את התחזיות למדויקות יותר. המחברים מציינים כי גישה זו סוללת את הדרך לרפואה רגנרטיבית מותאמת אישית באמת.
המקור מציג את ה-MDAF כמסגרת הנדסית יישומית המאחדת שלוש טכנולוגיות לפתרון בעיות ספציפיות בטיפול תאי. החוקרים מתמקדים בארכיטקטורת המערכת ולא בתוצאות קליניות, תוך הדגשת הפוטנציאל להרחבה ולסטנדרטיזציה.
לפי נתוני המאמר, הטמעת ה-MDAF עשויה לשנות את הלוגיסטיקה והניטור של תכשירים תאיים, ולהפוך אותם לאמינים ואישיים יותר.
