לפני כשני מיליארד שנים, כדור הארץ היה מאוכלס אך ורק באורגניזמים מיקרוסקופיים. בדיוק אז התרחשו אירועים שבהמשך אפשרו את הופעתם של צמחים, בעלי חיים ובני אדם.
קבוצת חוקרים בינלאומית בהובלת הגנומיקאי הספרדי טוני גבאלדון שחזרה את המורשת הגנטית של האב הקדמון המשותף האחרון של כל האיקריוטים המודרניים — המכונה LECA (Last Eukaryotic Common Ancestor). התוצאות מראות כי היווצרות התא המורכב לא הייתה תוצאה של קפיצה אבולוציונית אחת, אלא תוצאה של אינטראקציה ממושכת בין מיקרואורגניזמים שונים.
ניתוח עקבות גנטיים עתיקים מצביע על כך שאבותיהם של האיקריוטים החליפו גנים באופן פעיל עם חיידקים ווירוסים ענקיים. החיידקים תרמו למערכות האנרגיה של התא, שלימים הולידו את המיטוכונדריה — ספקיות האנרגיה העיקריות. וירוסים ענקיים, ככל הנראה, השתתפו גם הם בעיצובם של מנגנונים מסוימים של ארגון וויסות תאי.
הנתונים שהתקבלו מציעים תמונה מורכבת יותר של מוצא החיים. במקום סיבוך הדרגתי אך ורק על ידי צבירת מוטציות אקראיות, התא האיקריוטי נראה כתוצאה של שיתוף פעולה ביולוגי עתיק, שבו צורות חיים שונות החליפו ביניהן חידושים גנטיים.
המחקר משנה גם את ההשקפה על תפקידם של וירוסים באבולוציה. ייתכן שהם לא היו רק טפילים, אלא גם מקור לגנים חדשים שתרמו להופעתן של פונקציות תאיות חשובות.
המחברים מדגישים כי מאפיינים רבים של תאים מודרניים עשויים להתברר כמורשת של חילופי גנים עתיקים שהתרחשו זמן רב לפני הופעתם של האורגניזמים הרב-תאיים הראשונים. עבודה זו מסייעת להבין טוב יותר כיצד מתוך עולם של חיידקים פשוטים צמח כל המגוון של חיים מורכבים על פני כדור הארץ.
