בשנים האחרונות, הפסיכולוג הקוגניטיבי דונלד הופמן, הידוע ברעיונותיו הנועזים על טבע התפיסה, משך שוב את תשומת לבה של הקהילה המדעית. פרופסור אמריטוס באוניברסיטת קליפורניה באירוויין, מחבר עבודות רבות על תפיסה חזותית ופסיכולוגיה אבולוציונית, הציע יחד עם הנוירוכימאי אנדרו גלימור היפותזה שעשויה להפוך את התפיסות המקובלות על תודעה ומציאות.
על פי גישתם, חומרים כגון DMT (דימתילטריפטאמין) אינם גורמים רק להזיות, אלא משנים זמנית את ה-«spacetime headset» שלנו — מעין ממשק תפיסה שדרכו המוח בונה את מציאות היומיום. כתוצאה מהתזוזה הזו, טוענים המדענים, מתאפשר «לראות» סוכנים תודעתיים שבמצב רגיל נותרים מחוץ לשדה החושי שלנו. אין מדובר במיסטיקה, אלא בהיפותזה מדעית הניתנת לבחינה ניסויית.
הופמן מפתח כבר זמן רב תיאוריה לפיה האבולוציה כיוונה את התפיסה שלנו לא לשיקוף מדויק של המציאות האובייקטיבית, אלא להישרדות. איננו רואים את העולם «כפי שהוא», אלא מודל מפושט — מעין שולחן עבודה של מחשב, שבו האייקונים מסתירים תהליכים מורכבים. הרצאת ה-TED המפורסמת שלו לפני יותר מעשר שנים הניחה את היסודות לרעיונות אלו: עצים, שמיים, ואפילו הגוף שלנו — הם סמלים נוחים, ולא אמת יסודית. כעת החוקרים הולכים רחוק יותר ומציעים שחומרים פסיכואקטיביים מסוימים יכולים לנתק או להגדיר מחדש זמנית את הממשק הזה.
שיחתם של הופמן וגלימור במסגרת Trace Institute היוותה צעד חשוב בפיתוח הנושא. המדענים דנים כיצד DMT עשוי לפתוח גישה לצורות תודעה אחרות, המתקיימות ללא תלות במרחב-זמן המוכר לנו. אין זו קביעה לגבי ה-«מציאות» של הישויות במובן הישיר, אלא הצעה לבחון היפותזה: אם סוכנים כאלה קיימים, הרי שהאינטראקציה איתם צריכה להיות ניתנת למחקר מדעי — באמצעות ניסויים מבוקרים, דימות מוחי וניתוח השוואתי של דיווחים.
העניין בשאלות דומות הולך וגובר. תרבויות מסורתיות תיארו מזמן מפגשים עם «רוחות עוזרות» במהלך טקסים, ומחקרים מודרניים על פסיכדלים מראים דפוסים עקביים של חוויות. עם זאת, הופמן וגלימור מדגישים את הצורך בגישה מדעית קפדנית: ללא ספקולציות, רק תחזיות הניתנות לבחינה. עבודתם מהדהדת מחקרי תודעה שבהם מופיעים שמות כמו קארל פריסטון, החוקר את עקרונות האנרגיה החופשית וההסקה הבייסיאנית במוח.
בעוד ההיפותזה נותרת בשלב ההצעה, היא כבר מעוררת דיונים בקרב נוירומדענים, פילוסופים ואנתרופולוגים. אם היא תאומת, הדבר עשוי לשנות מן היסוד את ההבנה לא רק של פסיכדלים, אלא של טבע התודעה עצמו: ייתכן שאיננו צופים מבודדים ביקום מכני, אלא חלק מרשת רחבה יותר של תהליכים תודעתיים.
התפתחות האירועים מבטיחה להיות מרתקת. הצעדים הבאים הם תכנון ניסויים שיאפשרו להבחין בין ארטיפקטים נוירוכימיים לבין אותות פוטנציאליים אמיתיים מבחוץ. המדע מתקדם לאט אך בבטחה אל המקום שבו שלטו בעבר רק אגדות וניסיון אישי. האם DMT יהיה המפתח לאופקי ידע חדשים — זאת יראו הזמן והבדיקה הקפדנית.
