בסארי, בין גבעות ויערות, חבויים איים זעירים של אדמות בתה – מדובר באחד מבתי הגידול הנדירים והפגיעים ביותר בבריטניה. הן משתרעות על פני פחות מאחוז אחד משטחה, אך דווקא הן מקיימות מערכת אקולוגית ייחודית ומורכבת להפליא: כאן חיים מאות מיני חרקים, ציפורים וצמחים, שרבים מהם אינם מצויים בשום מקום אחר על פני כדור הארץ. אלא שמיפוי האדמות הללו בשיטות מסורתיות הוא כמעט בלתי אפשרי – עד כה. המעבר הרגלי בכל חלקה וחלקה, כשהן מקוטעות וחבויות בין צמחייה אחרת, דורש משאבי זמן וכסף בלתי סבירים.
חוקרים מאוניברסיטת סארי – ובפרט פרופסור ריצ'רד מרפי ודוקטור אנה אנדריאס מהמרכז לאקולוגיה וקיימות – יחד עם סארי ויילדלייף טראסט, באגלייף ופיינזהיל פארק טראסט, החליטו לנסות גישה שונה לחלוטין. הם שילבו בין מה שזמין לכל אדם ולכל אלגוריתם עוצמתי בו-זמנית: טלפונים ניידים בידי מתנדבים ותצלומי לוויין ברזולוציה גבוהה. מדענים אזרחיים מיומנים ערכו מאות סקרים בשני אתרי מפתח – צ'ובהאם קומון ופאטנהאם קומון – באמצעות יישומון ייעודי, ותיעדו סימנים לקיומן של אדמות בתה. למעלה מ-250 מתנדבים ביצעו יותר מ-1000 סקרים, ואספו נתונים ששימשו בסיס ללמידת מכונה. האלגוריתמים ניתחו את התצפיות הללו לצד תצלומי לוויין ומידע על סוגי הקרקע ותנאי השטח.
התוצאות עלו על כל הציפיות: המודל הפיק מפה ברזולוציה של שלושה מטרים בלבד – כה מדויקת עד שניתן להבחין אפילו במקטעי בתה זעירים שנסתרים מעיני הסקרים הלאומיים. גישה זו לא רק מאיצה ומוזילה את המיפוי, אלא גם הופכת אנשים מן השורה למשתתפים פעילים במדע, ואת תצפיותיהם לתרומה יקרת ערך לשמירת הטבע.
השיטה כבר הוכיחה את רב-גוניותה: היא יושמה בהצלחה למיפוי כרי דשא גיריים מקוטעים בסארי, שהתבררו כנדירים וחשובים באותה מידה. ממצאי המחקר, שפורסמו בכתב העת People and Nature, סוללים את הדרך לעדכון שוטף של הנתונים בכל רחבי המדינה ומחוצה לה. המיזם Space4Nature כבר זכה להכרה בינלאומית – ב-בנובמבר 2025 הציגה אותו בריטניה כמודל לחדשנות סביבתית בוועידת האקלים COP30. המשמעות היא שפינות הטבע הנסתרות אינן נסתרות עוד מעיני המדע. וכאשר הן נראות לעין, ניתן להציל אותן.
