בנהרות מדינת סארוואק המלזית שבבורנאו משתכשכים שוב אלפי טורפים גדולים. על פי נתוני ספירות אחרונות, אוכלוסיית תניני הים (Crocodylus porosus) הגיעה ליותר מ-25 אלפי פרטים — כמעט פי שניים מאשר לפני עשור. עוד בשנות ה-1980 הם כמעט הושמדו בשל ציד בלתי מבוקר וסחר בעורות.
השיקום התאפשר הודות למספר גורמים. עמים ילידיים מקומיים נמנעו באופן מסורתי מציד תנינים בשל טאבו, ובשנת 1990 נכנס לתוקפו חוק הגנת חיות הבר. שירותי המדינה ביצעו ניטורים סדירים, והאוכלוסייה החלה לגדול. כיום מאכלסים התנינים יותר מ-4500 קילומטרים של מערכות נהרות בארבעים אגני ניקוז גדולים במדינה.
עם זאת, הצלחת השימור הולידה אתגרים חדשים. עם גידול האוכלוסייה, התרבו המפגשים בין בני אדם לזוחלים. הרשויות כבר מנפיקות רישיונות ציד באזורים מסוכנים והשיקו אפליקציה לנייד לדיווחים מיידיים על תצפיות. יחד עם זאת, מספר התקיפות הקטלניות, על פי נתוני תאגיד היערות, אף ירד בהשוואה למצב לפני עשרים שנה.
המצב בסארוואק ממחיש את הפרדוקס הקלאסי של שימור מוצלח: כאשר מין חוזר, האדם נאלץ ללמוד מחדש כיצד לחלוק איתו את המרחב. מערכות אקולוגיות נהריות זוכות מחדש במורכבותן הקודמת, אך האיזון דורש תשומת לב מתמדת ואמצעי ניהול גמישים.
ניסיונה של המדינה מראה כי הגנה על טורפים עובדת כאשר היא משולבת עם כבוד למסורות מקומיות וכלים מודרניים לניטור. העיקר הוא לא לאפשר חזרה לטעויות העבר של ניצול יתר.
