הביטקוין נסחר בטווח צר של 77–80 אלף דולר, אף שרק לאחרונה נראה מוכן לזינוק חדש. נתוני מדד המחירים לצרכן של אוגוסט היו מעורבים: האינפלציה השנתית נותרה ברמה של 3.4%, והאינפלציה הבסיסית ירדה ל-2.4%, הערך הנמוך ביותר מזה חמש שנים. עם זאת, העלייה החודשית במדד הליבה בשיעור של 0.3% עלתה על הציפיות, והשווקים עדכנו את התחזיות בחדות.
ההסתברות להעלאת ריבית של הפדרל ריזרב ב-25 נקודות בסיס ב-16 בספטמבר עלתה ל-85–90%. Goldman Sachs שינה את עמדתו וכעת צופה הידוק מוניטרי. עבור נכס שמוצג כהגנה מפני אינפלציה וככלי עצמאי מהבנקים המרכזיים, תגובה כזו נראית פרדוקסלית.
ריביות גבוהות מייקרות את עלויות ההלוואה, מפחיתות את התיאבון לסיכון ומנתבות מחדש הון לטובת מכשירים בטוחים יותר. הביטקוין, למרות אופיו המבוזר, נותר רגיש לנזילות הגלובלית. כאשר משקיעים מצפים להידוק מוניטרי, הם מצמצמים פוזיציות בנכסים תנודתיים — ממניות של חברות טכנולוגיה ועד למטבעות קריפטוגרפיים.
במהלך השבועות האחרונים יצאו כמה מאות מיליוני דולרים מקרנות הסל (ETF) האמריקאיות על הביטקוין. במקביל, עלו התשואות על אגרות החוב הממשלתיות. תזרימים אלו מראים: אפילו שחקנים גדולים ממשיכים להעריך את הקריפטו דרך הפריזמה של המאקרו-כלכלה המסורתית, ולא דרך הנרטיב של "זהב דיגיטלי".
דמיינו נהר שטוען שהוא זורם באופן עצמאי, אך בסופו של דבר נשפך לאותו אוקיינוס של הון גלובלי. הביטקוין יכול להתקיים מחוץ למערכת הבנקאית, אך מחירו עדיין נקבע על פי כמה יקר הכסף במערכת זו. כאשר הפדרל ריזרב מהדק את המדיניות, עלויות הלוואה עולות וכספים "עודפים" יוצאים מסגמנטים מסוכנים.
מבחינה היסטורית, תקופות של "ריבית גבוהה לזמן ממושך" חפפו לתיקונים בשוק הקריפטו. כעת השוק מתמחר לא רק את ההעלאה בספטמבר, אלא גם צעדים אפשריים עד סוף שנת 2026. זה משנה את הציפיות לטווח ארוך ומאלץ לבחון מחדש את התיקים.
על המשקיע לזכור: אפילו הנכסים העצמאיים ביותר נותרים חלק ממערכת אקולוגית פיננסית אחת, שבה החלטות של בנקים מרכזיים משפיעות על כל סוגי הנכסים.
