האם הבורא יכול להיות דוד עם זקן

❓שאלה:
גורדייף מזכיר לעיתים קרובות בספר את הבורא המחזיק בכל, ונראה שאף כאחד, כביטוי חיצוני. ציינתם שהיבטים של התודעה יכולים להתבטא באישים, כמו במקרה של שיווה. האם זה מקרה דומה, ו  האם בכל זאת יכול להיות "דוד עם זקן"?
❗️תשובה lee:
הרי גורדייף למד אצל מיסטיקנים של המזרח, שומרי המסורות. ומסורות של אותם שנים כבר מזמן התערבבו עם מחסום השפה של החברה. כלומר, הוא השמיע את מה ש"נמחק", כדי להעביר לבני דורו את הרעיון עצמו. זה היה זמן של תחילת ההתעוררות, הכנה לימינו.
לכן איני נוטה למתוח פרשנויות מילוליות מן העבר על ההבנה המודרנית.
בעוד כמאה שנה גם הדיאלוגים שלנו ייראו מטושטשים מדי בגלל הניסוחים שלנו.
שיווה, רע, אוסיריס, קרישנה… — כולם יכלו להיות מיוצגים באישים, אך לא יכלו להיכלל בהם. באישים הם התבטאו כדי להעביר רעיונות מוגבלים כלשהם, שהחברה ההיא נזקקה להם. זה כמו סמארטפון — הוא יכול להיות מתקדם מאוד מבחינה טכנולוגית, אך הוא אינו מכיל בתוכו את הטכנולוגיות עצמן שיצרו אותו — הוא כלי, התגלמות חד-פעמית «בחומרה» של רעיונות מסוימים.
בכלל, ב«סיפורי בליזבוב» לגורדייף היה הקשר אחר של הבורא. שם הוצג הרעיון של «המרכז הקוסמי» של הגלקסיה. זהו סוג של תודעה, שבמונחים שלנו נמצא ברמה ה-12 ומכיל בתוכו את הרעיון המיושם במה שמתבטא בדמות הגלקסיה שלנו. כיום היינו מכנים «מקום» זה חור לבן, המוליד חומר. «חור», מפני שבסיסו עצמו יורד למצב לא-פיזי.
ואם תרצו, הרי «חור» זה הוא מעין «שופר», המקרין מעין «צליל». אותו «מקהלת היקום», ההולכת כגל של «אנרגיה אפלה», המסתלסלת בספירלה, היוצרת את עצם מושג הזמן (הכרונולוגיה) של ממד זה. איזה «דוד עם זקן» כבר יש כאן? 😊