❓שאלה:
אומרים שאנשים מתחילים להרגיש כשהגיע הזמן למות. בזמן האחרון פוקדות אותי לאו דווקא מחשבות אובדניות, אלא מחשבות על המוות עצמו. אני סטודנטית ובשיא פריחתי, אבל התחושה שאני עומדת למות פוקדת אותי כמעט בכל יום: לפני השינה, בדרך לאוני, בזמן בילויים עם חברים, וזה בכלל לא מפחיד אותי. אבל אני רוצה להבין: האם אלו פשוט מחשבות שליליות שעלי לעבד, או שזה האני העליון שלי שמכין אותי מנטלית למעבר לעולם מופלא אחר?
❗️תשובה של לי:
אלו הן, ככל הנראה, התפיסות השליליות שלך. כך זה מרגיש. את משתמשת בתוכנה מחיים אחרים, שבה את תומכת באופן פעיל, כדי לצעוד במסלול מגביל.
לידיעת הסוף של האדם יש גוון אחר – זוהי תחושה של משימה שכבר הושלמה. ידיעה כזו ניתנת כדי שלאדם יהיה זמן להחליט – האם הוא רוצה לעבור למשימה אחרת, להפוך לאדם אחר, לנוע לעבר מטרות חדשות. אם התשובה היא "לא רוצה", אז – אוקיי. אם התשובה היא "רוצה" – אז – אוקיי.
תראי בעצמך באיזה "אוקיי" את תומכת.
אם אין צומת דרכים כזה, הרי שהידיעה על המעבר קיימת בפנים, אך לרוב היא אינה מודעת – המחשבה אינה מתגבשת לצורה כזו, והאדם חי את שעותיו (ימיו) האחרונות במעין טראנס.
