במחוז יונאן (דרום-מערב סין) ובקרב קהילות ילידיות בצפון הפיליפינים מוכרת היטב פטריית בולטוס בר שמקומיים מכנים בשמות שונים: "ג'יאן שואו צ'ינג" (מילולית "מכחיל ביד" — בגלל ההכחלה המהירה בעת פגיעה) או "סדסדם". שמה המדעי הוא Lanmaoa asiatica. בבישול נכון זוהי פטרייה אכילה וטעימה הנמכרת בשווקים. אך אם אוכלים אותה נא או לא מבושלת דיה, אצל אנשים רבים מתחילות הזיות אופייניות ביותר.
אנשים רואים עשרות או אפילו מאות דמויות אנושיות זעירות (בדרך כלל בגובה 3–30 ס"מ). הדמויות לרוב לבושות בצבעים עזים, נראות מציאותיות ותלת-ממדיות מאוד, ומתנהגות לפי חוקי הפיזיקה: הולכות סביב מכשולים, מטפסות על כיסאות ושולחנות, קופצות לתוך צלחת מרק ואף "שוחות" בה. בבתי חולים ביונאן מתועדים עשרות מקרים כאלה מדי שנה; לפי נתונים מסוימים, כ-96 % מהמטופלים מדווחים בדיוק על "שיאו ז'ן ז'ן" — "אנשים קטנים". התסמינים מתחילים בדרך כלל כעבור כמה שעות וחולפים בתוך 1–5 ימים, ללא מקרי מוות וללא נזק חמור לאיברים.
תופעה זו מכונה הזיות ליליפוטיות (על שם תושביה הזעירים של ארץ ליליפוט מ"מסעות גוליבר"). היא מופיעה גם במצבים אחרים (דליריום, תסמונת גמילה מאלכוהול, כמה מחלות נוירולוגיות), אך לעיתים רחוקות ביותר. הפטרייה מספקת טריגר יציב ושחזורי יחסית, מה שהופך אותה לבעלת ערך למדע.
הסיפור מתחיל בשנות ה-1930. מיסיונרים ברמות הגבוהות של פפואה גינאה החדשה תיארו "טירוף פטרייתי" לאחר אכילת בולטוסים מקומיים ("נונדה"). בשנות ה-1960 חקרו גורדון וסון, רוז'ה איים ואחרים את הפטריות הללו; אלברט הופמן (שגילה את ה-LSD ובודד את הפסילוציבין) ניסה למצוא את החומרים הפעילים אך לא הצליח. אז רבים סברו שמדובר יותר בתופעה תרבותית מאשר כימית.
בשנות ה-1990 הופיעו דיווחים דומים בסין. בשנת 2015 תואר המין רשמית כ- Lanmaoa asiatica. Domnauer ו-Dentinger ערכו עבודת שדה ביונאן ובפיליפינים (כולל הסקר המדעי הראשון של פטריות בהרי קורדילרה הצפוניים), אספו דגימות, ראיינו תושבים מקומיים וביצעו ניתוח פילוגנטי וגנומי של 53 דגימות מהסוג Lanmaoa. התברר ש"ג'יאן שואו צ'ינג" הסיני וה"סדסדם" הפיליפיני הם אותו מין — L. asiatica. שלוש תרבויות מרוחקות גיאוגרפית (סין, הפיליפינים וקודם לכן פפואה גינאה החדשה) מתארות אפקט כמעט זהה — טיעון חזק בעד סיבה כימית אמיתית ולא מסורת פולקלוריסטית גרידא.
התוצאה המרכזית: בגנום של L. asiatica לא נמצאו גנים האחראים לביוסינתזה של פסילוציבין, חומצה איבוטנית או תרכובות פסיכואקטיביות ידועות אחרות של פטריות. זה מחזק את ההשערה בדבר מטבוליט חדש שעדיין אינו ידוע. החוקרים תיארו גם כמה מינים חדשים בסוג Lanmaoa והבהירו את הקשרים האבולוציוניים של הקבוצה. הפטרייה עצמה קרובה יותר לבולטוסים רגילים (ובהם גם הפורצ'יני) מאשר לפטריות ה"קסם" הפסילוציביניות — קווי האבולוציה שלהם נפרדו לפני כ-150 מיליון שנים.
