שני חיסורים משמעותיים, ונבחרת השחייה הספרדית כבר אינה אותה נבחרת. אלוף העולם במשחה ל-200 מטרים חזה, קרלס קול, נתקע בארצות הברית בשל בעיות ויזה, ואלופת אירופה בבריכות קצרות, כרמן ויילר, תחמיץ את התחרויות בשל פציעה ביד. אליפות אירופה בספורט מים בפריז, שתיפתח ב-10 באוגוסט, הופכת עבור ספרד למבחן של יכולת הסתגלות מהירה.
משקל הנבחרת מונח כעת על כתפיו של הוגו גונסאלס דה אוליביירה, אלוף אירופה רב-פעמי בסגנון גב. הוא נותר העוגן המרכזי, אך סביבו כבר מתגבש גל חדש. לוקה הואק בן ה-18 מחזק את משחי השליחים לגברים 4×100 ו-4×200 בסגנון חופשי, ואירנה סיירקולס בת ה-16 שברה את שיאה של מירייה בלמונטה במשחה ל-100 מטרים פרפר וחזרה עם ארבע מדליות מאליפות אירופה לנוער.
שישה מתוך עשרים ושמונה שחיינים יעשו את הופעת הבכורה שלהם בנבחרת הבוגרת. אין מדובר רק בתחלופה, אלא בשינוי פרדיגמה: במקום שמות מוכרים — צעירים שאפתניים שכבר שוברים שיאים לאומיים ומוכנים לקחת אחריות במשחי השליחים. דווקא משחי השליחים המעורבים והחופשיים נותרים התקווה העיקרית למדליות בפריז.
על רקע הסגלים החזקים של רוסיה, איטליה, גרמניה ובריטניה, הספרדים נראים קומפקטיים יותר, אך לא חלשים יותר. הכישרונות הצעירים כבר הוכיחו שהם מסוגלים להתחרות ברמת הנוער; כעת עליהם לעמוד בלחץ של תחרויות בוגרים. במקביל, האליפות תכלול לראשונה מקצים פאראלימפיים — איתות נוסף לכך שהשחייה האירופית משתנה ונפתחת.
עבור ספרד, אין מדובר רק בטורניר, אלא בבחינת עומק הספסל. אם משחי השליחים יעבדו והטירונים לא ירתעו, הנבחרת המחודשת תוכל לא רק לשמור על מעמדה, אלא גם להניח יסודות למחזור עד לוס אנג'לס-2028. השאלה המרכזית היא האם הדור החדש יספיק לצבור את הניסיון הדרוש דווקא עכשיו, כשהכוכבים נעדרים זמנית.
