ביום ראשון, 27 בספטמבר, ברחובות ברלין, חצה האתיופי בן ה-35 גאיה אדולה את קו הסיום עם שיא אישי של 2:02:50. הוא החזיר לעצמו את התואר שבו זכה לראשונה בשנת 2021, ועשה זאת ברגע שבו רבים כבר מחקו אותו מהחשבון.
אדולה התנתק מקבוצת המובילים לאחר הקילומטר ה-25, כשהקצב ירד מעט. בעשרת הקילומטרים הבאים הוא יצר יתרון של תשע שניות על בן ארצו גמצ'ו דידה, ועד הסיום הגדיל את הפער ל-29 שניות. שני סיים דידה בתוצאה 2:03:19, ושלישי היה הטנזני גבריאל גאיי (2:03:59). האתיופים שלטו שוב, והשלימו הצלחה כפולה יחד עם המנצחת במרוץ הנשים, טיגסט אספה.
עבור אדולה, ברלין היא מקום מיוחד. כאן, בשנת 2017, הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במרחק המרתון והפסיד רק לאליוד קיפצ'וגה, כשהוא קובע אז שיא אישי של 2:03:46. תשע שנים לאחר מכן הוא שיפר את הזמן הזה בכמעט דקה, למרות הגיל, שבמרתון נחשב לעתים קרובות לסף הירידה. ניצחונו ברוטרדם באביב 2026 כבר רמז על חזרת הכושר, אך דווקא בברלין הוא הוכיח שניסיון וסבלנות מכריעים את המהירות הגולמית של יריבים צעירים.
המפתח להצלחתו של אדולה טמון לא רק בטקטיקה של ספרינט בודד, אלא גם בפסיכולוגיה. במרתון, כמו במשחק שחמט ארוך שבו כל מהלך דורש חישוב של עשרות מהלכים קדימה, קרא הרץ בן ה-35 טוב יותר את העייפות של יריביו. הוא חיכה לרגע שבו הקבוצה תתחיל לאבד ריכוז, והנחית את המכה. גישה זו עומדת בניגוד לטקטיקה האגרסיבית של אתיופים צעירים יותר, שלעתים קרובות נשרפים לפני הסיום.
ניצחונו של אדולה מזכיר את סיפורו של אמן מנוסה שחוזר לזירה שבה זהר בעבר, ומראה שהגיל אינו גזר דין אלא הון מצטבר. בעולם שבו נותני חסות והתאחדויות רודפים אחר כוכבים חדשים, תוצאות כאלה מאלצות לבחון מחדש את ערכם של היציבות ושל ההכנה ארוכת הטווח.
השליטה האתיופית במרתון נמשכת, אך הדוגמה של אדולה מראה שגם בעידן של תוצאות מהירות במיוחד, הגורם המכריע נותר היכולת האנושית לסבלנות ארוכה ולחישוב מדויק של הכוחות.
