בליאז' ניצחה בלגיה את טורקיה בתוצאה 1:0, ושערו של קווין דה בראונה בדקה ה-10 לא היה רק תוצאת המשחק, אלא אות לכך כמה מהר משתנה מאזן הכוחות בבית A1 של ליגת האומות.
אחרי שלושה מחזורים לבלגיה יש שש נקודות, לצרפת — שבע, לאיטליה — ארבע. טורקיה עדיין בלי ניצחונות. הניצחון על קבוצה שבמשחקים הקודמים ספגה ארבעה שערים הראה ש"השדים האדומים" למדו לנצל את ההזדמנויות, ולא רק להישען על כישרון אישי.
מבחינה טקטית, הבלגים תחת הדרכתו של מארק ואן בומל הימרו על קו הגנה גבוה והתקפות מתפרצות מהירות דרך האגפים. דה בראונה, שחזר להרכב הפותח, לא רק כבש, אלא גם ארגן את כל המשחק במרכז, ואילץ את הטורקים להתארגן מחדש שוב ושוב. מבחינה פסיכולוגית זה רגע חשוב: קבוצה שלאחרונה הפסידה לצרפת הראתה שהיא מסוגלת לשלוט במשחק גם בלי רומלו לוקאקו בהרכב.
עבור טורקיה ההפסד היה המשך של רצף כישלונות. הקבוצה סובלת בבירור מהיעדר יציבות בהגנה ואינה מצליחה למצוא איזון בין שאיפות התקפיות לבין אמינות מאחור. גם ההקשר הכלכלי משחק תפקיד: המועדונים הטורקיים משקיעים רבות בשחקנים זרים, אך הנבחרת הלאומית עדיין אינה נהנית מדיבידנדים מכך.
נשווה לחיים רגילים: זה כמו שחברה שהשקיעה בטכנולוגיות חדשות תגלה לפתע שהעובדים לא יודעים להשתמש בהן. בלגיה, לעומת זאת, מזכירה חברה שאחרי ארגון מחדש החלה להשתמש ביעילות במשאבים העומדים לרשותה.
מה זה אומר לעתיד? הניצחון של בלגיה מגביר את המתח בבית שבו כל נקודה עשויה להכריע מי תעלה לפלייאוף ומי תימנע ממשחקי ההצלבה על הירידה. עבור הבלגים זה סיכוי להחזיר את הביטחון לפני מוקדמות גביע העולם, ועבור האחרים — אזהרה שבליגת האומות אין דברים קטנים.
