ב-18 ביולי מציינים ברחבי העולם את World Listening Day — היום העולמי להקשבה.
במבט ראשון זה נשמע יוצא דופן. אנחנו רגילים לחגוג מוזיקה.
אמנות. יצירתיות. אבל הקשבה כשלעצמה?
ואולי דווקא בזה טמון העיקר ביום הזה.
העולם המודרני מלא בקולות, במוזיקה, בהתראות ובזרם אינסופי של מידע. אנחנו שומעים יותר ויותר. אבל האם אנחנו תמיד באמת מקשיבים?
יום שנולד מתוך תשומת לב
היום העולמי להקשבה נוסד בשנת 2010 ביוזמת World Listening Project.
התאריך 18 ביולי נבחר לכבוד יום הולדתו של המלחין וחוקר הקול הקנדי ריימונד מארי שייפר — אדם הנחשב למייסד האקולוגיה האקוסטית המודרנית.
עוד בסוף שנות ה-1960 הוא הקים את World Soundscape Project — יוזמת מחקר בינלאומית שחקרה את הנופים הקוליים של ערים ושל הטבע.
שייפר הציע רעיון מופלא. קול אינו רק רקע לחיינו.
הוא הזיכרון החי של המרחב. הוא הקליט את רעש הרחובות, את קולות הטבע, את נשימת הערים ושאל שאלה פשוטה:
איך נשמע העולם שבו אנו חיים?
לא רק מוזיקה. אלא גם הרוח. היער. האוקיינוס. הגשם. ההפסקה בין שתי מילים.
כל צליל הופך לחלק מהסיפור של המקום. וכל אחד מהם מסוגל לספר עליו יותר ממה שנראה במבט ראשון.
לשמוע — זה עוד לא אומר להקשיב
השמיעה מתרחשת מעצמה. הצלילים מגיעים לאוזנינו ללא קשר לשאלה אם אנו מפנים אליהם תשומת לב. ההקשבה מתחילה מאוחר יותר. ברגע שבו אדם בוחר להיות נוכח.
כשהוא מפסיק לחכות לתורו לדבר. כשהוא מנסה לא להשיב... אלא להבין.
דווקא את ההבדל הזה חקרה המלחינה האמריקאית פולין אוליברוס, שיצרה את הפרקטיקה Deep Listening — "הקשבה עמוקה".
עבורה, הקשבה מעולם לא הייתה רק טכניקה מוזיקלית. זו הייתה דרך להיות בעולם.
להקשיב למרחב. לטבע. לאדם אחר. לעצמך.
העולם נשמע תמיד
כיום, יותר ויותר פרויקטים מוקדשים לא ליצירת מוזיקה חדשה, אלא לחקירת אמנות ההקשבה עצמה.
אחד מהם הוא הפרויקט הבינלאומי Cities and Memory, שאוסף צלילים מכל העולם והופך אותם למרחב של זיכרון, תשומת לב ותפיסה אנושית.
לכבוד World Listening Day נגנית כלי ההקשה הסקוטית בעלת שם עולמי אוולין גלני ומייסד הפרויקט Cities and Memory סטיוארט פוקס הציעו להרהר בשאלה פשוטה:
מה המשמעות של להקשיב באמת?
זה סמלי במיוחד שהשאלה הזו נשאלת דווקא על ידי אוולין גלני.
לאחר שאיבדה כמעט לחלוטין את שמיעתה עוד בילדותה, היא למדה לתפוס מוזיקה לא רק באמצעות האוזניים, אלא בכל גופה — דרך רטט, תנועה ומרחב — והפכה לאחת מנגניות כלי ההקשה הבולטות בעולם. חייה כמו מזכירים לנו: הקשבה אינה נולדת רק בשמיעה. היא נולדת בנוכחות.
בשיחתם, אוולין וסטיוארט מציינים ארבע תכונות שבלעדיהן הקשבה אמיתית אינה אפשרית: תשומת לב. פתיחות. חיבור. כנות.
ייתכן שדווקא בהן מתחילה לא רק המוזיקה. אלא גם המפגש עם החיים.
המרחב שבין הצלילים
אולי זו הסיבה ש-World Listening Day חורג הרבה מעבר לגבולות המוזיקה.
הוא מזכיר לנו שהעולם מדבר איתנו ללא הרף.
דרך רשרוש העלים. דרך נשימת האוקיינוס. דרך שירת הציפורים. דרך קולו של אדם קרוב.
דרך השתיקה שנולדת בין המילים.
ואולי, הקשבה אמיתית מתחילה בדיוק כאן.
לא מאוזניים. אלא מתשומת לב.
מאותו רגע שבו אנו מפסיקים למהר לתת לעולם את ההסבר שלנו...
ומאפשרים לו להישמע.
...
ומה אם הקשבה היא לא רק משהו שאנחנו עושים...
אלא מי שאנחנו הופכים להיות כשאנחנו באמת מקשיבים? 🤍
