במהלך התפרצות פעילות בלתי צפויה על השמש ב-25 באוגוסט 2026 אירעה סדרה של התלקחויות חזקות, שכמעט הכפילו בקנה המידה את הסכום החודשי. האזור הפעיל AR4513, הממוקם במרכז הדיסקה הסולרית הנראית, שחרר תחילה שלוש התלקחויות מסוג M (M1.7–M1.9), ולאחר מכן הפיק את החזקה ביותר בגל זה – התלקחות מסוג M7.0 בשעה 10:02 UTC. פליטת אנרגיה זו לוותה בפליטת פלזמה לחלל וגרמה להפרעות רדיו מעל אפריקה, אירופה והמזרח התיכון.
מחלקה M בסולם GOES פירושה עוצמה בינונית: התלקחויות כאלה עלולות לשבש תקשורת רדיו בגלים קצרים ולגרום להפרעות בשדה המגנטי של כדור הארץ. ההפרעות פגעו בדיוק באזורים שבהם השמש הייתה גבוהה מעל האופק בזמן שיא ההתלקחות – זהו מנגנון יסודי: קרינת הרנטגן והקרינה האולטרה-סגולה של ההתלקחות משפיעות ישירות על היונוספירה רק בצד היום של כוכב הלכת. האזור AR4513 עם התצורה המגנטית המורכבת שלו מסוג beta-gamma-delta הוא מקור קלאסי לפליטות חזקות כאלה.
ראוי לציון שאזור פעיל זה הגיע לצד הנראה של השמש לפני כשבוע, אך עד 25 באוגוסט נראה כממצה את האנרגיה שלו והראה פעילות מוגבלת בלבד. התחייה הפתאומית של פעילות התלקחויות אינטנסיבית הפתיעה את המומחים ואילצה הערכה מחודשת של הסיכונים. מיקומו של AR4513 כמעט במרכז הדיסקה העלה בחדות את ההסתברות שפליטת מסה קורונלית (CME) תופנה ישירות לכיוון כדור הארץ, שם היא עשויה להגיע לכוכב הלכת שלנו תוך 15–72 שעות לאחר ההתלקחות.
המנגנון של התלקחות סולרית פשוט אך קטסטרופלי בקנה המידה שלו: השדות המגנטיים בפוטוספירה אינם יציבים, הם מסתבכים ומסתדרים מחדש בפתאומיות, ומשחררים אנרגיה עצומה. חלק ממנה נפלט כקרינה אלקטרומגנטית (קרני רנטגן וקרינה אולטרה-סגולה), וחלק כפלזמה שעשויה ליצור CME. הקרינה האלקטרומגנטית מגיעה לכדור הארץ תוך כ-8.3 דקות, ולכן הזמן המתועד כבר כולל את עיכוב התפשטות האור המינימלי הזה.
בזמן ההתלקחות, המצב הגאומגנטי נותר שקט יחסית: מדד Kp הוא בערך 3, מה שמעיד על היעדר הפרעות חמורות. התחזיות לימים הקרובים עדיין אינן כוללות הערכה של השפעת CME אפשרי מ-M7.0, ולכן כל חישוב של זמן הגעת הפלזמה נותר ראשוני. מומחי המעבדה לאסטרונומיה סולרית של IKI RAS מציינים כי ההתלקחויות עדיין נשארות מתחת לסף מחלקה X (המקסימלית), אם כי הן הולכות וגוברות, וההשלכות הגאומגנטיות הפוטנציאליות לא אמורות לחרוג מקטגוריה G3. רוח סולרית מהירה מחורים קורונליים, שאינה קשורה להתלקחות זו, צפויה מאוחר יותר – 27–28 באוגוסט.
אירועים כאלה מדגימים בבירור את הקשר ההדוק בין הטכנוספירה שלנו לפעילות הכוכב הקרוב ביותר. הפרעות רדיו, תקלות GPS, שיבושים בתפעול לווייני תקשורת ורשתות חשמל – כל אלה הם תוצאות ישירות של הפעילות המגנטית של השמש, שאנו מסוגלים רק לצפות בהן, לחזות אותן ולהתכונן אליהן מראש. ניטור מתמיד של מזג האוויר בחלל אינו מותרות, אלא הכרח להגנה על התשתית הקריטית של העולם המודרני.
