בקרקעית אגם מצאנו שבמרכז איטליה העלו ארכאולוגים את החרב השלישית מברונזה במהלך חצי מאה של מחקר. הלהב, המתוארך למאה ה-XIII לפני הספירה, שמר על חדותו לאחר יותר משלושת אלפים שנה מתחת למים. הממצא התגלה בחוף הדרומי, באזור שכמעט לא נחקר קודם לכן, ולצדו נמצאו כלים שלמים, גרזן מברונזה ותער.
האגם שוכן בלוע של הר געש כבוי באזור טוסציה. מתחת לפני המים נחים שרידיו של יישוב כלונסאות, שהתקיים בערך בין 1700 ל-1150 לפני הספירה. היישוב שינה את מיקומו כמה פעמים בעקבות תנודות במפלס המים, וכלונסאות העץ עדיין בולטות מקרקעית החרסית. במהלך מסעות המחקר האחרונים תועדו כאן יותר משש מאות תמוכות כאלה — רק שליש מהשטח הידוע.
החרב משתייכת לטיפוס «לשון האחיזה» — צורה אופיינית לתקופת הברונזה המאוחרת במרכז איטליה. הימצאותה לצד תער מעידה על קשר לאנשים ממעמד רם, אולי לאליטה הלוחמת. צירופים דומים כבר התגלו באתרים אחרים מאותה תקופה. החוקרים מציינים שריכוז כלי הנשק וחפצי המתכת מחייב לבחון מחדש את התפיסות הקודמות, שראו בהם אבדות מקריות.
היישוב קיים קשרי מסחר פעילים עם אזורים אחרים בחצי האי האפניני ובים התיכון. עקבות של יציקת ברונזה בין הממצאים מעידות שייתכן כי המטלורגיה התפתחה ממש כאן. שלוש החרבות שהתגלו מאז שנות ה-1970, לצד יותר מעשרים וחמישה חפצי ברונזה אחרים, יוצרות אוסף יוצא דופן שמקורו עדיין לא הוסבר במלואו.
נתונים חדשים על עומקם של הממצאים ועל אחידותם מסייעים להבין כיצד נוצרה השכבה התת-מימית. הארכאולוגים מדגישים: חלקים רבים מקרקעית האגם עדיין לא נחקרו, ועונות המחקר הבאות עשויות להניב עדויות חדשות על חייהם ועל טקסיהם של תושבי יישוב הכלונסאות.
כל העלאה כזאת מן המים היא לא רק ממצא, אלא תזכורת לכך שגם החפצים העמידים ביותר נושאים את עקבותיהם של החלטות וקשרים אנושיים, ששרדו מאות שנים.
