דמיינו זאת: בתוך התאים שלכם, בתוך ה"תחנות האנרגטיות" של ממש — המיטוכונדריה — חיים... חיידקים אחרים. מתקבלת מעין בובת מטריושקה של החיים.
המיטוכונדריה ידועות זה מכבר כצאצאיות של חיידקים קדומים, אשר לפני מיליארדי שנים כרתו ברית עם התא האיקריוטי העתידי. אך מחקר חדש, שפורסם ב-21 במאי בכתב העת Communications Biology, הראה: סיפור הסימביוזה לא הסתיים בכך.
מדענים גילו חיידקים חיים שהתמקמו בנוחות ממש בתוך המיטוכונדריה אצל חלק מהאיקריוטים (ובפרט אצל קרדיות ופרוטיסטים ימיים). אלו כבר אינם סתם "אורחים" בתא — אלו דיירי משנה בדרגה שנייה. החיידקים חודרים אל המרחב שבין הקריסטות של המיטוכונדריה, ונראה שהם משתתפים באופן פעיל בחילוף החומרים, ולא רק טפילים.
תגלית זו מנפצת את התמונה המקובלת. מסתבר שהאברון, שפעם היה בעצמו חיידק שחי חיים חופשיים, הפך כעת לבית עבור "דיירים" מיקרוביאליים חדשים. מטריושקה חיה!
רוב המחקרים על המיקרוביום עוצרים ברמת המעי או העור. וכאן — מבט עמוק בכמה סדרי גודל, ישר אל לב התא. נתונים ראשוניים מצביעים על כך שחיידקים תוך-מיטוכונדריאליים כאלה עשויים להשפיע על ייצור האנרגיה, אם כי אצל בני אדם טרם נמצאו מקרים מאומתים דומים.
מנקודת מבט אבולוציונית, זה מדהים. מבנים תאיים גם לאחר 1.5–2 מיליארדי שנים נותרים גמישים ופתוחים לבריתות חדשות. הגבולות בין ה"אני" לבין ה"זר" במיקרו-עולם מטשטשים ללא הרף. מה שאנו מכנים "תא" הוא למעשה קהילה מורכבת מרובת-מינים, שבה כולם נמצאים בתוך כולם וזה עם זה.
תגלית זו מאלצת אותנו להסתכל מחדש על התאים שלנו. אנחנו לא "מפעלים" מהלכים, אלא גלקסיות חיות שלמות, שבהן נמשך המשחק העתיק של הסימביוזה.
ומי יודע אילו עולמות מקוננים נוספים מסתתרים עמוק יותר?
