באחת הפינות הקשות ביותר בכדור הארץ, שבה הטמפרטורה צונחת אל מתחת למינוס ארבעים, והקרינה האולטרה-סגולה מכה ללא רחם, פורח בכל זאת צמח צנוע. Colobanthus quitensis, או "פנינת אנטארקטיקה", הוא אחד משני מיני הצמחים הפורחים המסוגלים לשרוד באנטארקטיקה. לאחרונה, מדענים צ'יליאנים בהובלת אדוארדו קסטרו וקלאודיו מנסס הרכיבו את המפה הגנטית המלאה ביותר נכון להיום של מין זה, שפורסמה בכתב העת Genome Biology and Evolution.
הצמח עומד לא רק בקור ובבצורת, אלא גם בקרינה אולטרה-סגולה אינטנסיבית. תכונות אלו משכו זה מכבר את תשומת לבם של ביולוגים. כעת, כאשר מפת הגנום הורכבה בצורה של ארבעים שלדי כרומוזומים במסגרת פרויקט Polarix, קיבלו החוקרים כלי למחקר מדויק של הגנים האחראים לעמידות. ניסיונות קודמים, כולל אלו של עמיתים קוריאנים, סיפקו תמונה חלקית בלבד.
מטרת העבודה אינה יצירת אורגניזמים טרנסגניים. המדענים מתכוונים לערוך את הגנום של גידולים חקלאיים קיימים בעזרת שיטות מודרניות, כדי להעביר אליהם את התכונות המועילות של הצמח האנטארקטי. לדברי קסטרו, איתור הגנים הספציפיים ופיתוח הזנים המסחריים לאחר מכן עשויים להימשך בין חמש לעשר שנים.
היכולת של Colobanthus quitensis לשמור על חיוניות בתנאי מחסור במים וטמפרטורות קיצוניות נראית כרמז מהטבע לגידול יבולים חקלאיים עמידים יותר.
האנלוגיה כאן פשוטה: דמיינו בית שנבנה כך שיעמוד גם בקור מקפיא וגם בחום לוהט, ללא צורך בתיקונים מתמידים. המפה הגנטית מאפשרת להבין מאילו "לבנים" מורכב מבנה כזה בצמח. לאחר מכן נותר רק להעביר את האלמנטים הדרושים למינים אחרים, מבלי לפגוע בשלמותם הטבעית.
עבודת הצוות הצ'יליאני מתבססת על תצפיות רבות שנים ושיתוף פעולה בינלאומי, כולל תמיכה מקליפורניה. הנתונים שהתקבלו פותחים דלת למחקרים נוספים, אך נכון לעכשיו הם נותרים בשלב הניתוח המעבדתי. תוצאות קונקרטיות של יישום בתנאי שטח לא יופיעו מיד.
מפה גנטית מדויקת אחת של צמח אנטארקטי כבר היום עוזרת להבין אילו מנגנונים מאפשרים לחיים להישמר במקום שבו, לכאורה, אין להם מקום, וכיצד מנגנונים אלו יכולים להועיל בעולם משתנה.
