באוגנדה, אוכלוסיות הקרנפים והפילים גדלו באופן ניכר בשנים האחרונות, ואין מדובר ביד המקרה אלא בתוצאה של מאמצים מכוונים להגנת חיות הבר. לאחר עשורים של ציד בלתי חוקי וחוסר יציבות פוליטית, שבהם מינים רבים עמדו על סף הכחדה, נתוני הרשויות המקומיות מצביעים על צמיחה עקבית. לפי נתוני רשות הטבע של אוגנדה, הקרנפים הרחב-שפה הצפוניים והקרנפים הצרי-שפה המזרחיים, שהושמדו כמעט כליל בתחילת שנות ה-1980, מונים כעת כ-60 פרטים — הם הוחזרו לטבע הודות להשבה של מספר בעלי חיים בשנת 2005.
הפילים מציגים צמיחה מרשימה אף יותר: מספרם גדל כמעט פי שלושה והגיע כיום לכ-6352 פרטים. גם מספר התאו גדל — ב-77 אחוזים, לכדי 44 163 ראש. נתונים אלו מקיפים את התקופה שבין שנות ה-1980 לתחילת שנות ה-2020, כאשר הרשויות הנהיגו צעדים מחמירים: תקופות מאסר ממושכות על ציד בלתי חוקי וסחר אסור. סכסוכי העבר הפוליטיים אפשרו לציד הלא חוקי לשגשג, אך שינוי הגישה שינה את המצב.
ראוי לציון במיוחד כי הצמיחה אינה נצפית רק בקרב הפרסתנים. ביערות ההרריים שבדרום-מערב המדינה גדלה גם אוכלוסיית גורילות ההרים, מה שתומך עוד יותר במגזר התיירות של המדינה. שינויים אלו מראים כיצד עבודה מערכתית — מסיורים ועד שיתוף פעולה בינלאומי — מסוגלת לשקם את האיזון במערכות האקולוגיות של מזרח אפריקה. הטבע כאן אינו רק שורד, אלא מחזיר לעצמו בהדרגה את המגוון שאבד.
מאחורי המספרים הללו עומדת תמונה רחבה יותר: שמירת הטבע באוגנדה הפכה לדוגמה לאופן שבו החלטות אנושיות משפיעות על נופים שלמים. כאשר הציד הבלתי חוקי ואובדן בתי הגידול נסוגים, בעלי החיים שבים לאכלס את הגומחות שלהם, והמערכות האקולוגיות זוכות ליציבות. אין זה תהליך מהיר — פילים, למשל, מתרבים לאט — אך פעולות עקביות מניבות תוצאות גם בחלוף עשורים.
ההצלחה באוגנדה מזכירה כי השקעה בשמורות טבע ובמאבק בסחר בלתי חוקי משתלמת לא רק עבור בעלי החיים, אלא גם עבור בני האדם התלויים בתיירות ובמערכות אקולוגיות בריאות. סיפורים דומים מראים כי קיימת אפשרות ממשית לבלום את המגמה ולשקם את האבדות, כל עוד המאמצים נותרים קבועים.
