בעולם שבו הבינה המלאכותית מבטיחה להפוך שגרה לאוטומטית אך בו-זמנית מרכזת שליטה בידי מעטות פלטפורמות, מייסד Knowmad Institut ומומחים לעתיד העבודה דנים בפורומים גלובליים לא רק בטכנולוגיות, אלא במודלים חדשים של עושר אישי ותאגידי.
Knowmad Institut, צוות חשיבה-ועשייה עצמאי, מתמקד בכבוד האדם, במדע פתוח ובממשל טכנולוגי. מייסדיו ובעלי בריתו, כגון ג'ון מוראבק, מקדמים את תפיסת ה"knowmads" — נוודי הידע, היוצרים ערך מחוץ למקומות העבודה המסורתיים. בפורומים של שנת 2026 הם מדגישים: הבינה המלאכותית אינה רק כלי, אלא כוח היכול להרחיב את אפשרויות הפרט או להפוך אותו לתלוי באלגוריתמים ובנתונים של הענקים.
האינטרס הסמוי כאן הוא חלוקה מחדש של העושר. לפי הדיונים, בינה מלאכותית גנרטיבית עשויה להוסיף טריליונים לתמ"ג העולמי, אך 95% חברות שהשקיעו מיליארדים אינן רואות תשואה. ההצלחה מגיעה למי שמשלב בינה מלאכותית בתהליכים עסקיים אמיתיים ולא רודף אחר ההייפ. ה-knowmads לעומתם מציעים חלופה: ידע אישי ויכולת הסתגלות כנכס העיקרי, המאפשר להרוויח ללא תלות בתאגידים.
הפרדוקס ברור. הבינה המלאכותית מורידה חסמים לסטארט-אפים — כל אחד יכול להשיק שירות המבוסס על רשתות נוירונים — אך הנתונים והתשתיות נותרות בידי מעטים. מומחים מציינים: ללא אסטרטגיה ונתונים איכותיים פרויקטים נכשלים. בו-זמנית, ה-knowmads, הנשענים על מדע פתוח ואינטליגנציה קולקטיבית, יוצרים מודלים ברי-קיימא שבהם הערך מתחלק באופן רחב יותר.
האנלוגיה פשוטה: כסף כמים. במערכת הישנה הוא זרם בצינורות של תאגידים; בחדשה — ה-knowmads בונים מקורות ותעלות משלהם, ומשתמשים בבינה מלאכותית כמשאבה. אך ללא כללי גישה המים עלולים לזרום למי ששולט בברזים.
בפורומים נשמעת קריאה: להשקיע לא רק בקוד, אלא גם במיומנויות, באתיקה ובמערכות פתוחות. זה משנה את הגישה למימון אישי — במקום תקווה למשכורת או לפנסיה, המיקוד הוא בתיק ידע ופרויקטים היכולים להניב הכנסה בכל מקום.
בסופו של דבר הבינה המלאכותית אינה מבטלת את היזמות, אלא הופכת אותה לאישית יותר: העושר תלוי כעת ביכולת להפוך ידע לערך מהר יותר מהאלגוריתמים.
