במעבדות כבר מצליחים להאט את הצטברות השינויים התאיים הקשורים להזדקנות בתולעים נימיות ובעכברים. בבני אדם עדיין אין קשר כזה בין התערבות בביולוגיה של הגיל לבין הארכה ממשית של שנים בריאות.
חוקרים שואלים את עצמם לעתים קרובות יותר ויותר: האם כדאי להמתין להופעת סוכרת, מחלות לב או סרטן בנפרד, או שאפשר להשפיע על תהליכים ביולוגיים משותפים העומדים בבסיס מחלות רבות הקשורות לגיל. המטרה אינה רק להאריך את תוחלת החיים, אלא להרחיב את התקופה שבה האדם נשאר בריא ופעיל.
ניר ברזילי מהמכון לחקר ההזדקנות במכללה הרפואית על שם אלברט איינשטיין מדגיש: להזדקנות יש ביולוגיה משלה, והיא זו שמפעילה את המחלות. במקום לטפל בכל מחלה בנפרד, הרפואה יכולה לכוון למנגנונים משותפים. דניאל בלסקי מאוניברסיטת קולומביה מציין שההשערה טרם נבדקה בבני אדם, אף שנתוני המעבדה וגיוס המשאבים מאפשרים לקוות לניסויים עתידיים.
מדענים מפתחים סמנים ביולוגיים של הזדקנות — משעונים אפיגנטיים העוקבים אחר סימנים כימיים על ה-DNA ועד לנתונים "מולטי-אומיים" מורכבים. מדדים אלה יכולים לשמש נקודות קצה תחליפיות במחקרים, אך את הקשר בין השינוי בהם לבין ירידה ממשית בתחלואה עוד צריך להוכיח. ניסויים קליניים שיכולים לאשר זאת דורשים עשרות שנות מעקב.
במקביל צצות מרפאות לאריכות ימים. באבו דאבי הונהגה בשנת 2024 המערכת הרישויונית הראשונה בעולם למרכזים לאריכות ימים בריאה, והמכון לאורח חיים בריא הפך למוסד הראשון מסוגו המוכר רשמית. גם בארצות הברית ובסינגפור נפתחות תוכניות דומות. עם זאת, מומחים מזהירים: בלי רגולציה קפדנית התחום נותר פגיע להבטחות בלתי מבוססות.
הדרכים האמינות ביותר להשפיע על הביולוגיה של ההזדקנות זמינות כיום בלי תרופות חדשות. שינה, פעילות גופנית, תזונה וקשרים חברתיים כבר הוכיחו את היכולת להוסיף שנים בריאות. אמצעים אלה עובדים אצל רוב האנשים ואינם דורשים ביקורים במרפאות מתמחות.
הניסיון להפוך את ההזדקנות למטרה של הרפואה משנה את ההיגיון של מערכת הבריאות עצמה: במקום מאבק במחלות בודדות — עבודה עם השורש המשותף שלהן. לעת עתה זה נותר חזון, ולא עובדה מוגמרת.
