שופט המחוז של באטון רוז', בו היגינבות'ם, נפרד לאחרונה מכלב הלברדור השחור שלו בן ה-16, טי-בו, ואובדן זה העציב עמוקות את כל המשפחה. בוקר אחד, בדרכו לעבודה, הוא הבחין בכביש מהיר סואן ליד מחלף בחתלתולה זעירה, שנצמדה למחסום בטון בחרדה.
ללא היסוס, השופט עצר את מכוניתו באמצע התנועה, אסף את החיה המבוהלת והסיע אותה מיד למרפאה הווטרינרית של LSU. התברר כי לחתלתולה היו פגיעות קשות ברגליה האחוריות עם דם קרוש וסימנים של ריקבון מתקדם – הווטרינרים הזהירו כי יהיה צורך בקטיעה, אחרת יצטרכו להרדימה.
הצוות שאל אם היגינבות'ם מוכן להפוך לבעליה או להשאיר את החתלתולה כחסרת בית. השופט לא יכול היה להפקיר את הקטנה לגורלה או להשאירה במקלט והחליט לקחת אותה לביתו. בעת הרישום במרפאה הוא קרא לה בתחילה "לאקי" – "בת מזל", אך בבית יחד עם בניו נתנו לה את השם באטרבין – "שעועית חמאה".
החתלתולה שקלה שני פאונד בלבד כשנמצאה, וככל הנראה סבלה כבר מספר ימים מחום ומהתייבשות. הרופאים ציינו כי הישרדותה בתנאים כאלה היא נס אמיתי. לאחר הניתוח, באטרבין לובשת קולר אליזבתני ונמצאת תחת השגחה מתמדת עד להחלמת התפרים.
למרות המגבלות, החתלתולה מפגינה אנרגיה מדהימה: היא רצה, משחקת ועולה במהירות במשקל בזכות תיאבון בריא. משפחת היגינבות'ם צופה בשמחה כיצד באטרבין מסתגלת לביתה החדש וממלאת אותו בחום לאחר אובדנו של טי-בו.
סיפורם של השופט והחתלתולה מראה כיצד פגישה מקרית בדרכים יכולה להעניק תקווה וקשר חדש. בעלי חיים הופכים לעיתים קרובות למקור תמיכה ברגעים קשים, ומזכירים לנו את היכולת לחמלה ולהתאוששות.
