ביום שני אישר משרד האוצר של יפן רשמית: ביום שישי ביצעו טוקיו וושינגטון התערבות מתואמת בשוק המט"ח, שמטרתה רכישת יין.
מדובר בצעד משותף נדיר של שתי בעלות הברית, שנועד לבלום תנודות חדות בשער המטבע היפני. היין התחזק מ-163.73 ל-157.57 לדולר.
שרת האוצר של יפן, סאצוקי קאטאיאמה, הדגישה כי המדינה נותרת בקשר הדוק עם משרד האוצר האמריקאי וכי "לא תהסס לבצע התערבויות מתואמות נוספות בעתיד".
המשרד הסתמך על הצהרה משותפת של שרי האוצר של יפן וארה"ב בספטמבר 2025. ההתערבות בוצעה בדיוק בהתאם למסמך זה כדי להיאבק ב"תנודתיות מופרזת ובתנועות לא סדירות של היין".
שר האוצר של ארה"ב, סקוט בסנט, אישר אף הוא את הפעולות. "הפעולות המתואמות בשוק המט"ח ביום שישי פעלו נגד תנועות לא סדירות של היין", הצהיר. משרד האוצר האמריקאי, לדבריו, "לא יהסס לקחת חלק בהתערבויות משותפות נוספות".
הנשיא דונלד טראמפ כינה את השתתפותה של וושינגטון מחווה של תמיכה ביפן ואות לידידות בין המדינות. "הם ביקשו מעט עזרה, ואנחנו תמיד כאן לצד יפן", אמר לעיתונאים.
מה עומד מאחורי ההחלטה למכור אירו ולא דולרים לצורך רכישת יין? ניואנס זה כבר עורר שאלות בקרב משקיפים.
האנליסט רובין ברוקס מ-Peterson Institute for International Economics ציין כי גישה כזו עלולה בסופו של דבר להחליש, ולא לחזק, את האמון ביין. השווקים תוהים כעת מדוע ארה"ב לא השתמשה בדולרים באופן ישיר.
יפן דיווחה גם על תוכניות להשתמש בעתיד במנגנון הריפו של הפדרל ריזרב עבור רשויות מוניטריות זרות (FIMA repo facility). הדבר יאפשר קבלת דולרים לטווח קצר כנגד ביטחונות של איגרות חוב של משרד האוצר האמריקאי.
נכון לעכשיו היין שומר על יציבות, אך הסוחרים נותרים דרוכים. שני הצדדים מדגישים: הם ממשיכים לעקוב מקרוב אחר המצב ושומרים על קשר.
