ב-6 באוגוסט 2026 חתם הנשיא דונלד טראמפ על שני צווים נשיאותיים שמטרתם להגן על המשמעות והערך של האזרחות האמריקאית. צעדים אלו מהווים המשך למאמצי הממשל בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בתיק טראמפ נגד ברברה.
הצו הראשון מגדיר קטגוריות של ילדי זרים שאינם זכאים לאזרחות מכוח לידה, בהתאם לחריגים היסטוריים שהוכרו על ידי בית המשפט. הצו השני מאציל סמכויות למזכיר המדינה ולשר לביטחון המולדת כדי להביא להפסקת הפרקטיקה של תיירות לידה.
במסמך מודגש כי אזרחות אמריקאית היא זכות יתר וקשר מקודש בין העם והאומה. היא נושאת בחובה זכויות עמוקות, זכויות יתר וחובות.
ב-30 ביוני 2026 פסק בית המשפט העליון כי החוקה מחילה את האזרחות על ילדים שנולדו בארצות הברית להורים שעליהם לא חלה "פיקציה חוץ-טריטוריאלית". הממשל ממשיך להגן על המערכת מפני ניסיונות להשגת אזרחות על ידי גורמים זרים חסרי תום לב.
הצווים מכוונים גם למאבק בתיירות לידה, מצב שבו זרים מנצלים שהות זמנית כדי להשיג אזרחות עבור ילדם. הדבר כרוך לעיתים קרובות בעקיפת חוקי ההגירה ובעבודה מול סינדיקטים מפוקפקים.
בהקשר רחב יותר, ממשל טראמפ כבר השיג תוצאות משמעותיות במדיניות ההגירה: במשך 15 חודשים לא נרשם אף מקרה של שחרור מהגרים בלתי חוקיים אל תוך המדינה (לפי הצהרת הממשל עצמו), וגורשו למעלה מ-3 מיליון בני אדם, כולל כאלו שהורשעו בעבירות אלימות (נתון זה כולל הן גירושים כפויים (675.000 שהורחקו על ידי אייס - ICE) והן עזיבה מרצון (כ-2.2 מיליון).
הממשל ביצע גם רפורמה במבחן האזרחות, הגביר את הבדיקות לקבלת ויזה והפסיק את המימון של קצבאות עבור למעלה מ-1.4 מיליון מהגרים בלתי חוקיים.
הקשר המצב. בתיק טראמפ נגד ברברה בית המשפט קבע כי הצו הנשיאותי הראשון של טראמפ (EO 14160) אינו חוקתי ואישר את הזכות לאזרחות של ילדים להורים השוהים בארצות הברית באופן בלתי חוקי או זמני. הצווים החדשים מ-6 באוגוסט הם ניסיון לעקוף החלטה זו באמצעות "חריגים היסטוריים", והם בסבירות גבוהה (ולמעשה כבר כעת) עומדים למבחן משפטי בבתי המשפט.
