ב-14 בספטמבר 2026 בקארדיף תיערך פגישה חסרת תקדים של מנהיגי שלושת חבלי הארץ של הממלכה המאוחדת. השר הראשון של סקוטלנד ג'ון סוויני (SNP), השר הראשון של ויילס רון אפ יורוורת' (Plaid Cymru) והשרה הראשונה של צפון אירלנד מישל או'ניל (Sinn Féin) יתכנסו כדי לחתום על הצהרה משותפת. אליהם תצטרף מנהיגת Sinn Féin והאופוזיציה ברפובליקה של אירלנד, מרי לו מקדונלד.
על פי The Telegraph וכלי תקשורת בריטיים אחרים, המסמך ידרוש מלונדון להכיר בזכותם של שטחים אלו לקיים משאלי עם על עצמאות והגדרה עצמית. הפגישה מתקיימת במתכונת של מנהיגי מפלגות, ולא של נציגים רשמיים של ממשלות.
לראשונה בהיסטוריה, את כל שלושת האזורים מובילים בו-זמנית פוליטיקאים התומכים בפרישה מהממלכה המאוחדת. ג'ון סוויני הדגיש: "זו הפעם הראשונה שסקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד מובלות על ידי תומכי עצמאות. אין סימן ברור יותר לכך שהסטטוס-קוו אינו יציב, וכי וסטמינסטר חייב להיערך לעתיד ללא הממלכה המאוחדת".
מה כולל סדר היום
ההצהרה המשותפת תעסוק בארבעה תחומים מרכזיים:
- כלכלה,
- אנרגיה,
- שיתוף פעולה אירופי ובינלאומי,
- הזכות להגדרה עצמית.
סקוטלנד וויילס בוחנות את האפשרות של חברות נפרדת באיחוד האירופי. צפון אירלנד — הדרך לאיחוד מחדש עם הרפובליקה של אירלנד, שתחזיר אותה אוטומטית לאיחוד האירופי.
הרקע ותגובת לונדון
הפגישה מתקיימת על רקע הצהרותיו האחרונות של ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם. בשבוע שעבר הוא הודה באפשרות של משאל עם סקוטי חדש בהינתן "קונצנזוס ברור", אך לאחר מכן אישר רשמית כי הנושא נותר "סגור".
בממשל הבריטי ובקרב היוניוניסטים מכנים את הפגישה כבר "פסגה בדלנית". המבקרים טוענים שהיא מכוונת להגברת הלחץ על וסטמינסטר. תומכי העצמאות, לעומתם, רואים בה רגע היסטורי של תיאום בין התנועות הלאומיות.
סקרים מראים: התמיכה בעצמאות בסקוטלנד עומדת כעת על כ-47 %, בצפון אירלנד — כ-36 %, בוויילס — כ-32 %.
לפגישה בקארדיף אין תוקף משפטי והיא אינה משנה את ההליכים החוקתיים. אולם היא מדגימה את התיאום הגובר בין שלושת הכוחות הלאומניים ומעמידה בפני לונדון את שאלת עתידה של הממלכה המאוחדת בצורה חריפה יותר מאי-פעם.
