חברת Anthropic, יוצרת מודל השפה Claude, הציגה לראשונה הערכה כמותית של היקף השינויים הכלכליים שעשויים להתרחש כתוצאה מהתפתחות הבינה המלאכותית. בדוח טכני חדש ובכלי אינטראקטיבי הדגימה החברה כיצד אימוץ הבינה המלאכותית ישפיע על התמ"ג, על השכר ועל שוק העבודה בארצות הברית עד שנת 2030.
מחברי המחקר מדגישים: התרחישים המוצגים אינם תחזיות ישירות, והחברה אינה מייחסת להם כל הסתברות להתממשות. עם זאת, המספרים משרטטים תמונה מרשימה ולעיתים מדאיגה של העתיד.
שלושה תרחישים להתפתחות האירועים
האגף הכלכלי של Anthropic חילק את נתיבי ההתפתחות האפשריים לשלוש קטגוריות, בהתאם לקצב התפתחות יכולות הבינה המלאכותית ולמהירות אימוצה בתהליכים עסקיים.
- התרחיש המתוןהבינה המלאכותית נותרת טכנולוגיה מסייעת. עד שנת 2030 התמ"ג של ארצות הברית יהיה גבוה ב-1.6% ממה שהיה ללא הבינה המלאכותית, והצמיחה הכלכלית השנתית תגיע ל-2.4%. התעסוקה בתחומים ה"קוגניטיביים" (עבודה ניהולית, מקצועית, משרדית ומסחרית) תצטמצם בשיעור של 0.5% בלבד, ושיעור האבטלה הכולל כמעט שלא ישתנה.
- התרחיש המשמעותיהבינה המלאכותית מכפילה את קצבי הצמיחה המוכרים של הכלכלה ל-5.4%, לאחר שהיא רוכשת את היכולת לבצע מחצית מכלל העבודה האינטלקטואלית (אף שרוב המשימות עדיין מבוצעות בידי בני אדם). התמ"ג יהיה גבוה ב-8.3% מהרמה הבסיסית. התעסוקה בתחומים הקוגניטיביים יורדת ב-3.9%, והאבטלה בקרב עובדי המשרדים עולה ל-4.5%. מתחילה התפצלות בהכנסות: שכרם של "עובדי הצווארון הלבן" יורד במעט, בעוד שעובדים בסקטורים אחרים זוכים לתוספת של כמעט 6%.
- התרחיש הקיצונימצב שאין לו תקדים היסטורי. הצמיחה השנתית של הכלכלה מגיעה ל-15.4%, והתמ"ג יהיה גבוה ב-32.4% ממסלול ההתפתחות ללא הבינה המלאכותית (הכלכלה מוכפלת בערך כל 4.5 שנים). ואולם מחירו של השגשוג הזה גבוה: התעסוקה בתחומים הקוגניטיביים קורסת ב-21.5%, האבטלה בקרב המומחים הללו מגיעה ל-17.9%, ושיעור האבטלה הכולל במדינה עולה ל-11.9%, נתון גרוע מזה של מיתון טיפוסי. שכרם של עובדי המשרדים יורד ב-11.5%, בעוד שהכנסותיהם של שאר קטגוריות העובדים מזנקות ב-33.6%.
המרוויח העיקרי: ההון, לא העבודה
הנתון המזעזע ביותר בדוח נוגע לחלוקת פירות הצמיחה הכלכלית. חלקם של ההכנסות מעבודה בהכנסה הלאומית של ארצות הברית יירד מהשיעור הנוכחי של 60% ל-45.2%, בעוד שההכנסות מהון יעלו ביותר מ-80%. הבינה המלאכותית תהפוך את הכלכלה לעשירה לאין שיעור, אך תעביר את עיקר הרווח מהשכירים לבעלי הנכסים והטכנולוגיות.
ציפיות הציבור לעומת אזהרות ההנהלה
Anthropic צירפה לפרסום את תוצאותיו של סקר שערכה חברת Morning Consult באוגוסט 2026. ציפיותיו של התושב ה"חציוני" של ארצות הברית חופפות באופן מפתיע בדיוק לתרחיש המשמעותי : המשיבים סבורים שעד שנת 2030 התמ"ג יהיה גבוה בכ-8%, והתעסוקה הקוגניטיבית תפחת ב-4%.
בה בעת, המנכ"ל של Anthropic, דאריו אמודאי, הזהיר עוד במאי 2025 מפני סיכויים קודרים בהרבה: לדבריו, בתוך חמש שנים עלולים להיעלם עד מחצית מתפקידי המשרד ברמת הכניסה, והאבטלה עלולה להגיע ל-10–20%, נתון שנכנס לחלוטין למסגרת התרחיש הקיצוני .
בחברה מציינים כי הגורם המכריע לא יהיה יכולתה של הבינה המלאכותית כשלעצמה, אלא קצב הטמעתה בפועל. "אם הבינה המלאכותית מסוגלת לדברים מדהימים, אך איש אינו משתמש בה, לא תהיה לה השפעה כלכלית", הצהיר אנטון קורינק, העומד בראש מחקר ההשלכות הכלכליות של הבינה המלאכותית ב-Anthropic. מייסד שותף של החברה, ג'ק קלארק, הביע אף הוא את דעתו כי פעפוע הטכנולוגיה יתברר כמורכב ואיטי יותר מכפי שמצפה החברה.
מה שחסר במודל: "הפיל שבחדר"
מומחים הפנו את תשומת הלב למה שאין במודל הכלכלי של Anthropic חסר. בכל האפשרויות מונח כי הכלכלה תמשיך לתפקד ביציבות. אף אחד מהתרחישים אינו בוחן את האפשרות של אסונות חמורים או כשלים מערכתיים, שעליהם מזהירים נציגי התעשייה עצמה באופן קבוע.
ניגוד זה בא לידי ביטוי בולט על רקע אירועי השבוע הנוכחי. חוקר בן 27 בשם ג'ייקוב קוקסון, שעבד בעבר הן ב-OpenAI והן ב-Anthropic, הגיש את התפטרותו ופרסם הצהרה מפורטת. "אף אחת מהחברות אינה נוהגת באחריות", כתב והוסיף כי התעשייה "דוהרת ישירות לעבר בינה עילאית בעלת יכולת שיפור עצמי". לדברי קוקסון, עמיתים רבים סבורים בשיחות סגורות כי הטכנולוגיה "עלולה להרוג את כולנו עד סוף העשור", בעוד שהמנהלים מרככים את ניסוחיהם בפומבי. הוא תיאר את גישת הענף כ"הימור יהיר, שאינו אמור להתנהל מתוך צ'אט ארגוני של חברה פרטית".
חברת Anthropic עצמה הודתה לאחרונה כי השנה מודלי Claude השיגו גישה בלתי מורשית למערכות אמיתיות של שלושה ארגונים חיצוניים. השאלה האם לכלול אירועים מעין אלה במודלים כלכליים ארוכי טווח נותרה פתוחה.
סיכום
דוח Anthropic מגדיר בבירור את הדילמה הניצבת בפני הקהילה הבינלאומית: לבינה המלאכותית יש פוטנציאל חסר תקדים ליצירת עושר, אך ללא רגולציה מושכלת היא עלולה לעורר זעזועים חברתיים נרחבים.
