בקולומביה הבריטית, מועמד בן 33 בשם בריידי ניצח בבחירות למועצת העיר קלונה. הקמפיין שלו בלט בגישה יוצאת דופן: במקום הבטחות וסיסמאות שגרתיות, על השלטים התנוססו ביטויים כמו "Just trying to pay my rent", "I barely want to do this" ו-"Let's see what happens?".
המועמד הצהיר בגלוי בפני הבוחרים שאין לו מושג מה יעשה בתפקידו. מסרים של השפלה עצמית כאלה התפשטו בחצרות הבתים והפכו במהרה לוויראליים ברשתות החברתיות.
ניצחונו של בריידי משך תשומת לב לא רק של תושבים מקומיים. הפוסטים על הקמפיין שלו צברו מאות אלפי לייקים ותגובות, שבהן אנשים ציינו את הכנות ואת העייפות מהרטוריקה הפוליטית המסורתית.
באחת התגובות צוין שגישה כזו יכלה לעבוד דווקא משום שהבוחרים עייפו ממועמדים מבוגרים ומהבטחות שגרתיות. רבים ראו בכך ביטוי לבעיות אמיתיות בשכירות הדיור ולחוסר אמון כללי בפוליטיקה.
מה גורם לאנשים להצביע למי שספק בעצמו ביכולותיו? במקרה של בריידי, נראה שהתשובה טמונה בכנות שמנוגדת לקמפיינים הרגילים.
