19–20 באפריל 2026 פרסמו WHO אירופה והנציבות האירופית דו"ח בשם "בינה מלאכותית משנה את מערכות הבריאות: מצב המוכנות ברחבי האיחוד האירופי". זוהי הסקירה השיטתית הראשונה של האופן שבו מדינות האיחוד האירופי משתמשות בבינה מלאכותית בתחום הבריאות ומידת המוכנות של המערכות שלהן ליישום כזה. המחקר מבוסס על נתונים שנאספו בשנים 2024–2025 ומכסה את רוב המדינות החברות באיחוד.
לפי הדו"ח, 74% מדינות באיחוד האירופי כבר מיישמות אבחון בסיוע בינה מלאכותית. מדובר בעיקר במערכות המנתחות תמונות רפואיות — צילומי רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת, דימות תהודה מגנטית — וכן מסייעות לרופאים בפירוש נתונים ובקבלת החלטות קליניות. במדינות רבות כלים כאלה נמצאים בשימוש ניסיוני, פיילוט או שגרתי חלקית, אך כבר משולבים בעבודת יחידות האבחון.
במקביל 63% מדינות באיחוד האירופי משתמשות בצ'אטבוטים לתקשורת עם מטופלים. מערכות אלו מסייעות במתן תשובות לשאלות בסיסיות, בהפניית אנשים למומחים המתאימים, בפישוט תהליך קביעת התורים ובהקלה על הרמה הראשונית. עם זאת, הדו"ח אינו קובע שהצ'אטבוטים מחליפים לחלוטין רופאים חיים, אלא מדגיש שהם משמשים ככלי עזר בשלבים המוקדמים של הפנייה.
במקביל, מגמה נוספת ברורה: רק 8% מדינות באיחוד האירופי יש להן אסטרטגיות לאומיות נפרדות לבינה מלאכותית בתחום הבריאות. רוב המדינות עדיין מסתמכות על אסטרטגיות לאומיות או אזוריות כלליות לדיגיטציה ולבינה מלאכותית, מבלי לפתח תוכניות נפרדות מעמיקות לרפואה. הדו"ח מדגיש שזה יוצר פערים בתיאום, ברגולציה ובהערכת סיכונים.
WHO אירופה והאיחוד האירופי מקשרים את הגידול בשימוש בבינה מלאכותית ברפואה ל השלכות מגפת הקורונה (COVID‑19), שהאיצה את הדיגיטציה והגבירה את העומס על מערכת הבריאות. בתנאים של מחסור בכוח אדם ועומס במוסדות, כלי בינה מלאכותית נתפסים כדרך להאיץ אבחון, להקל על הרופאים ולהרחיב את זמינות השירותים באזורים מרוחקים. בהקשר זה גם מצוין כי יישום בינה מלאכותית צריך להיות מותנה בשיפור התשתיות, בהכשרת צוות ובהגנה על נתונים.
חלק חשוב מהדו"ח היה הערכת התחום הרגולטורי. הוא מדגיש ש הכנסת חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי (EU AI Act) ב-2024 יצרה מסגרת משפטית משותפת לבינה מלאכותית באיחוד, כולל תחומים בסיכון גבוה, ובהם גם בריאות. במסמך מצוין כי קו מתאר רגולטורי זה מאפשר לשלב פיתוח טכנולוגי עם בקרה על בטיחות, שקיפות ואתיקה. עם זאת, אזורים ומדינות מציינים כי יישום דרישות החוק דורש משאבים וזמן נוספים.
הדו"ח גם מזהה שלוש קטגוריות מפתח של תועלות מבינה מלאכותית בתחום הבריאות. הראשונה — איכות הטיפול הרפואי: ניתוח מהיר יותר של תמונות, תמיכה באיתור פתולוגיות בשלבים מוקדמים וסטנדרטיזציה של גישות. השנייה — נגישות ושוויון: הרחבת הכיסוי, במיוחד באזורים מרוחקים וכפריים שבהם חסרים מומחים. השלישית — יעילות המערכות: הפחתת העומס על הצוות באמצעות אוטומציה של פרוצדורות שגרתיות, אופטימיזציה של לוגיסטיקה וניהול מסמכים.
עם זאת, הדו"ח אינו מסתיר גם את הצד השני של המטבע. בין הסיכונים המרכזיים, מומחי WHO אירופה והשותפים מדגישים שגיאות פוטנציאליות של אלגוריתמים, במיוחד במקרים שבהם מודלים נבדקים על נתונים מוגבלים או מיושמים במצבים קליניים לא סטנדרטיים. מודגש כי בעיות בשקיפות וביכולת ההסבר נותרות קריטיות: מערכות בינה מלאכותית רבות עדיין קשות לפירוש עבור רופאים ומטופלים.
בנוסף, במסמך מדובר בנפרד על הצורך בשמירה על אתיקה, סודיות ואחריות. בו מצוין כי כל החלטה המתקבלת בסיוע בינה מלאכותית חייבת להיות מובנת, ניתנת לפיקוח ותואמת את זכויות המטופלים. בדו"ח מודגש כי במספר מדינות כבר מופעלים פרויקטים לניטור ההשלכות של מערכות בינה מלאכותית, וכן מתחזקות הדרישות לבדיקות והסמכה.
בלוק נפרד בדו"ח מוקדש ל שיתוף פעולה בינלאומי ובין-מגזרי. בו מצוין כי במספר מדינות, UNICEF ושותפים גלובליים אחרים משתתפים בפרויקטים להטמעת פתרונות בינה מלאכותית בתחום הבריאות, במיוחד באזורים עם משאבים מוגבלים. במסמך מודגש כי החלפת ניסיון, נתונים וסטנדרטים בין מדינות יכולה להאיץ פיתוח פתרונות בטוחים ויעילים, אך דורשת גישות אחידות לשקיפות ואחריות.
יחד עם זאת, בדו"ח עצמו חסרים כמה ניסוחים הנפוצים בסקירות תקשורתיות. לדוגמה, אין הצהרה כללית של WHO אירופה על "90%+ דיוק של בינה מלאכותית"; נתוני דיוק ספציפיים תלויים במערכות, משימות ומחקרים בודדים, ולא ניתנים כסטנדרט אחיד. כמו כן אין במסמך הצהרה ישירה שבינה מלאכותית "מפחיתה שגיאות ב-30%"; מספר כולל כזה אינו מופיע בדוח, אם כי בפרויקטי פיילוט מסוימים עשויות להיראות השפעות דומות.
בסופו של דבר, הדוח נותר מסמך שמתעד בו-זמנית את ההתקדמות הנוכחית ומדגיש סיכונים, פערים והצורך בהמשך עבודה. הוא מראה שבינה מלאכותית כבר נכנסת לפרקטיקה היומיומית של מערכת הבריאות ברוב מדינות האיחוד האירופי, אך עדיין נותרה דרך משמעותית עד לשילוב מלא ורגולציה בוגרת בתחומים מסוימים.
