Boise State החליטה לרקוד לשיר אייקוני של קבוצה אחרת — ואורגון מאוד לא אהבה את זה.
והסיפור הזה התברר כמצחיק אפילו יותר: Boise State התכוננה לכך מראש — המאמן ספנסר דניאלסון הודה ש Shout השמיעה באימונים כדי שהקבוצה תהיה מוכנה לטקס המסורתי של אורגון.
יש דברים שבספורט עדיף לא לגעת בהם.
גביעים.
קמעות.
וכפי שהתברר, גם שירים אייקוניים של אחרים.
במהלך המשחק בין Oregon Ducks ל-Boise State ב-5 בספטמבר באצטדיון Autzen ביוג'ין הגיע הרגע המסורתי: בין הרבע השלישי לרביעי הושמע Shout — שיר מהסרט National Lampoon’s Animal House.
עבור אוהדי אורגון זה כמעט טקס קדוש.
על המסך הגדול מוקרן הקליפ המפורסם עם כוכבי העבר של הקבוצה, והיציעים שרים, קופצים ורוקדים.
אבל הפעם קרה דבר בלתי צפוי.
שחקני Boise State הסתכלו על כל זה והחליטו:
«ואנחנו במה אנחנו גרועים יותר?»
והתחילו לרקוד יחד עם כולם.
ובמיוחד במרץ. בהנאה. באצטדיון של אחרים.
באותו רגע התוצאה הייתה 24:24, לכן המארחים תפסו את השמחה הזו לא כפלאש-מוב ידידותי, אלא כמעט כעלבון אישי.
הקוורטרבק של Oregon, דנטה מור, הודה מאוחר יותר שתגובת הקבוצה הייתה בערך כך:
«היי, אסור לעשות ככה בבית שלנו».
בעיקר כעס הטייט אנד ג'מארי ג'ונסון.
וכאן התגלה החלק הטוב ביותר בסיפור.
Boise State רקדו בכלל לא במקרה.
מאמן הקבוצה, ספנסר דניאלסון, סיפר ש הם במשך כמה שבועות השמיעו את Shout באימונים, והתכוננו במיוחד לרבע הרביעי ביוג'ין.
כלומר, זה לא היה ריקוד ספונטני.
זו הייתה פעולה מתוכננת.
בערך:
— למדתם את המהלכים?
— כן.
— את ההגנה ניתחתם?
— כן.
— לרקוד לצלילי Shout אתם יודעים?
— אנחנו מתאמנים כבר שבועיים.
בסופו של דבר, Oregon בכל זאת ניצחו 34:27, והטאצ'דאון המכריע הגיע כבר אחרי הפרובוקציה בריקוד.
אז המוסר השכל היה די פשוט:
בחוץ אפשר להרגיש כמו בבית.
אבל לפעמים המארחים אחרי זה מתחילים לשחק בצורה ניכרת יותר נחושה. 😄
