ריאל מדריד פתחה את עונת ליגת האלופות החדשה בניצחון על אינטר — 2:1 בברנבאו. שני שערים במחצית הראשונה אחרי טעויות גסות של האורחים וסיום עצבני, כשקרלוס אוגוסטו צימק את הפער. על הנייר — פתיחה בטוחה, בפועל — משחק שהותיר יותר שאלות מתשובות.
ז'וזה מוריניו, שחזר לריאל אחרי הפסקה ארוכה, שוב נתקל בקבוצה שפעם הוביל לניצחון באירופה. אינטר בהדרכתו של כריסטיאן קיבו נראתה מאורגנת, אבל פעמיים הענישה את עצמה: תחילה יאן ביסאק איבד כדור, ואיפשר לבראהים דיאס להוציא את קיליאן אמבפה, ואז השוער חוסה מרטינס סיכן עם כדור ליד שערו ומסר אותו לפדריקו ואלוורדה.
אמבפה העלה את מאזנו בליגת האלופות ל-71 שערים, והשווה לראול. הצרפתי שוב הוכיח מדוע הוא נותר האיום המרכזי בהתקפה של מדריד. עם זאת, מאחורי ההצלחה הזו הסתתרה תמונה אחרת: ריאל ספגה 21 בעיטות, וטיבו קורטואה הציל את קבוצתו שבע פעמים. האוהדים ביציעים שרקו אפילו בתוצאה 2:0, לא מרוצים מהדרך שבה הקבוצה שלטה במשחק.
הפרדוקס של המשחק הוא שריאל ניצחה בהסתמך על טעויות אישיות של היריבה ורגעי גאונות של שחקנים בודדים, ולא על משחק קבוצתי מתואם. אינטר החזיקה בכדור יותר ויצרה מצבים מסוכנים, אך לא ניצלה אותם עד לשער המאוחר של אוגוסטו. זה הזכיר פתגם ישן: "אל תטעה — ולא תפסיד", אבל בכדורגל ברמה גבוהה גישה כזו רק לעתים רחוקות עובדת לאורך זמן.
תחת לחץ של האוהדים ואחרי ההפסד האחרון לבטיס, מוריניו נאלץ לשנות הרכב וטקטיקה תוך כדי תנועה. החילופים וההתאמות הטקטיות עזרו לשמור על הניצחון, אבל הראו כמה שביר האיזון בקבוצה. היציבות המנטלית של השחקנים, במיוחד בסיום, הייתה גורם מפתח.
הניצחון הזה הוא לא רק שלוש נקודות במחזור הפתיחה. הוא מעלה את השאלה אם קבוצתו של מוריניו מוכנה למערכה ארוכה בליגת האלופות, שבה טעויות של יריבות יהיו נדירות יותר, והלחץ רק יגדל. העתיד יראה אם המשחק הזה יהיה חריג או תחילתו של פרק חדש.
