בדיסלדורף עשו נבחרות קנדה בפוטבול הדגלים את מה שציפו מהן באופטימיות זהירה: שתיהן – הגברים והנשים – זכו בכרטיס לאולימפיאדת הבכורה בלוס אנג'לס בשנת 2028. הנשים זכו בזהב באליפות העולם, הגברים בארד בהארכה, ושתי התוצאות פתחו את הדלת להיסטוריה.
פוטבול הדגלים, נטול ההתנגשויות הקשות אך שומר על המהירות והטקטיקה של הפוטבול האמריקאי, ייכנס לראשונה לתוכנית האולימפית. עבור קנדה זו לא רק השתתפות – זה איתות שהמדינה כבר עכשיו נכנסת למעגל המצומצם של המועמדות למדליות בענף החדש. שש קבוצות בכל טורניר, כרטיס אוטומטי למארחת ארה"ב, והנה קנדה, איטליה ומקסיקו הבטיחו את מקומן הרבה לפני שלב המוקדמות הסופי.
נבחרת הנשים הפגינה בגרות: ניצחון על מקסיקו בחצי הגמר 20:6 וטריאומף בגמר על האמריקאיות 27:20. הגברים עברו דרך דרמה – הפסד לאיטליה בחצי הגמר, ולאחר מכן ניצחון מתוח על מקסיקו 34:26 בהארכה, שבו יירוט של גיום בלן באזור האנדזון הכריע הכל. המשחקים האלה חשפו לא רק מיומנות, אלא גם יכולת של הקבוצה לשמור על ריכוז ברגעים מכריעים.
מאחורי המספרים היבשים עומדת עבודה רבת שנים. ההעפלה לא קרתה במקרה: שנים של אימונים, מחנות אימונים, חיפוש כישרונות בפרובינציות מקוויבק ועד ססקצ'ואן. שחקנים ומאמנים רבים משלבים ספורט עם עבודה עיקרית או לימודים, ועכשיו הם מקבלים הזדמנות להפוך לאולימפיים. זה משנה את המוטיבציה של ספורטאים צעירים – פוטבול הדגלים מפסיק להיות רק בידור והופך למטרה אמיתית.
מעניין שההצלחה הגיעה דווקא כשהענף מתכונן לקפיצה גלובלית. הבמה האולימפית תמשוך תשומת לב של נותני חסות, תקשורת ואוהדים שלא הבחינו בענף בעבר. עבור קנדה זו הזדמנות לחזק את מעמדה בצפון אמריקה, שבה ארה"ב נותרה המועדפת, אבל כבר לא היחידה.
ההעפלה הכפולה מראה: פוטבול הדגלים הקנדי יצא מהצל ומוכן להתחרות ברמה הגבוהה ביותר. לפנינו שנתיים של הכנות, אבל כבר עכשיו ברור – המדינה לא רק תשתתף, אלא מתכוונת להילחם על התוצאה.
