בבירמינגהם, אנגליה צועדת בביטחון לעבר ניצחון "חלק" בסדרת הטסטים נגד פקיסטן, וזה כבר לא רק עניין של התוצאה על הלוח. לאחר שתי תבוסות, האורחים נראים כקבוצה שאיבדה לא רק את המשחקים, אלא גם את האמונה בכוחותיה.
פקיסטן פתחה את סבב המשחקים עם הפסדים באינינגס וב-194 ראנים, ובטסט השלישי באדג'באסטון שוב קרסה באינינגס הראשון ל-133. אנגליה הגיבה ב-453, ונראה היה שהעניין יוכרע תוך שלושה ימים. אך ביום השלישי פקיסטן נאחזה במגרש במפתיע: שאן מסעוד צבר 95, והופעת הבכורה של רזאוללה כשחקן מספר תשע הניבה 81 עם תשע שישיות.
ההתפרצות הזו בסוף היום הותירה לאנגליה יעד של 130 ראנים ליום הרביעי. עם זאת, ההתנגדות רק הדגישה את עומק הבעיה: פקיסטן נאלצת להסתמך על ניסים מצד שחקנים חדשים ומה"זנב", ולא על יציבות של הטופ-אורדר.
אנגליה, לעומת זאת, מפגינה עליונות מערכתית. ג'ו רוט החזיר את הנבחרת למשמעת נוקשה אחרי ה"באזבול", והבאולינג בדמותם של ארצ'ר, רובינסון וטונג מפרק בשיטתיות את הגנת היריב. הלחץ הפסיכולוגי על השחקנים הפקיסטנים גובר גם בשל חילופי המאמנים בעיצומו של הסבב.
השוו זאת למריבה משפחתית רגילה: כאשר צד אחד מפסיד ללא הרף ומשנה את הכללים תוך כדי תנועה, הצד השני פשוט ממשיך לשחק לפי הכללים שלו. אנגליה לא ממהרת, היא פשוט לא נותנת לפקיסטנים סיכוי לקאמבק.
עבור הקריקט הפקיסטני, אין זו רק סדרת הפסדים. זהו אות לכך שללא ארגון מחדש רציני בבחירת השחקנים, באימון ובהכנה המנטלית, הסבבים הבאים יהיו קשים אף יותר. אנגליה, מצדה, מאשרת: בקריקט טסטים, עקביות וקור רוח מנצחים דחפים מרהיבים אך כאוטיים.
