שנה ללא אוכל: טום הנקס, בייל ואחרים שסיכנו את חייהם למען הקולנוע

קורבנות למען הפריים: 28 ק"ג, תפוח אחד ביום והזיות. בואו נבין מהו מחיר התהילה ההוליוודית. Gaya כבר חקרה את הנושא הזה קורבנות למען האמנות: איך שחקנים שינו את... | Gaya One, היום נדבר על ירידה במשקל בקרב גברים, אפשר אפילו לומר "ירידה קיצונית במשקל".

אנחנו רגילים לראות את כוכבי הוליווד על המסך כשהם ללא רבב, חזקים ומושכים. אך כאשר הבמאי נדרש להציג תשישות, מחלה או הישרדות, השחקנים נאלצים למחוק את הגבול שבין אמנות להרס עצמי.

למען האמינות, חלק מהאמנים מוכנים לוותר על אוכל, שינה ועל בריאותם שלהם. תולדות הקולנוע מכירות דוגמאות רבות לשינויים פיזיים מדהימים. אנחנו בודקים אילו קורבנות הקריבו טום הנקס, כריסטיאן בייל, טום קרוז וכוכבים אחרים למען הפריים הנכסף ופסלון ה"אוסקר".

טום הנקס: "להתחיל מחדש" (2000)

השיל: כ-23 ק"ג

אחד מסיפורי השינוי המפורסמים ביותר בקולנוע. טום הנקס היה אמור לגלם את צ'אק נולנד, שלאחר התרסקות מטוס מוצא את עצמו על אי בודד ומעביר שם כמה שנים.

הבמאי רוברט זמקיס נקט בצעד חסר תקדים: הוא השהה את צילומי הסרט למשך שנה שלמה. במהלך זמן זה, הנקס היה צריך לגדל זקן, להשתזף והכי חשוב, לרדת במשקל בצורה קיצונית. השחקן ממש הרעיב את עצמו, צרך מינימום קלוריות והתיש את עצמו באימונים כדי לשרוף לא רק שומן, אלא גם מסת שריר.

כשהנקס חזר לסט, צוות הצילום היה בהלם. מצבו הפיזי והרגשי היה כה אותנטי, שסצנות הייאוש והבדידות עברו לו בקלות בלתי רגילה.

כריסטיאן בייל: "המכונאי" (2004)

השיל: 28 ק"ג

כריסטיאן בייל הוא שיאן הוליווד המוחלט בשינויי משקל קיצוניים. עבור התפקיד של טרבור רזניק, עובד מפעל הסובל מנדודי שינה קשים, בייל הביא את עצמו למצב של תת-תזונה קלינית. בגובה של 183 ס"מ הוא שקל 55 ק"ג בלבד.

הדיאטה שלו כללה קפה שחור, סיגריות, תפוח אחד וקופסת טונה ביום. השחקן הודה שגופו ממש "אכל את עצמו". בשל משטר זה בייל אושפז בבית החולים, והרופאים הזהירו שעוד קצת — ולבו ייעצר.

הדבר המדהים ביותר קרה מיד לאחר סיום צילומי "המכונאי". בייל היה אמור לגלם את באטמן בסרט "באטמן מתחיל". הייתה לו רק חצי שנה כדי לא רק להחזיר את המשקל, אלא גם להעלות מסת שריר עוצמתית. והוא עשה זאת, והוכיח שהמסירות שלו אינה יודעת גבולות.

טום קרוז: "מלחמת העולמות" (2005) ו"הנוסע" (2004)

השיל: כ-10 ק"ג (כדי לזנוח את תדמית ה"סופרמן")

טום קרוז ידוע בכושר הגופני המדהים שלו ובכך שהוא מבצע את הפעלולים בעצמו. עם זאת, עבור התפקיד ב"מלחמת העולמות", סטיבן ספילברג הציב בפניו משימה לא שגרתית: לגלם לא גיבור-מושיע, אלא אב רגיל, פגיע ומפוחד.

כדי לנפץ את הדימוי הסטריאוטיפי של "סופרמן בלתי מנוצח", קרוז השיל ממשקלו במודע, ויתר על המראה השרירי המוכר שלו והעניק לתווי פניו מראה מיוסר יותר. הדבר אפשר לצופים להאמין בפגיעות שלו.

גישה דומה יישם קרוז גם ב"הנוסע", שם דמותו, וינסנט, לא נראתה כמו מפתח גוף, אלא כשכיר חרב טורף, חסון ומסוכן. עבור טום, ירידה במשקל היא לא רק מספרים על המשקל, אלא כלי לעיצוב פסיכולוגי מחדש עבור טיפוס דמות שונה לחלוטין.

מתיו מקונוהיי: "מועדון הלקוחות של דאלאס" (2013)

השיל: 23 ק"ג

על תפקיד זה זכה מקונוהיי בפרס ה"אוסקר" המוצדק, אך הדרך אליו הייתה רצופת מכשולים. הוא היה אמור לגלם את רון וודרוף, בוקר טקסני החולה באיידס. כדי להיראות כאדם הנמצא בשלבים האחרונים של המחלה, מתיו השיל יותר מ-20 ק"ג.

השחקן ניזון אך ורק מחלבוני ביצים, טפיוקה ושתה משקאות דיאטטיים. מאוחר יותר הוא הפסיק לאכול לחלוטין. הרופא שלו היה מזועזע והתחנן בפניו שיפסיק, שכן לבו של השחקן עבד על סף גבול היכולת. מקונוהיי הודה כי במהלך תקופות הרעב החלו אצלו הזיות, וגופו נראה כמו "שלד עטוף בעור". התוצאה על המסך התקבלה ריאליסטית בצורה מפחידה.

אדריאן ברודי: "הפסנתרן" (2002)

השיל: 13 ק"ג

כדי להיכנס לדמותו של ולדיסלב שפילמן, השורד בוורשה הכבושה, נאלץ אדריאן ברודי הצעיר לחוות בדידות ורעב אמיתיים. הוא לא סתם עשה דיאטה — הוא מכר את מכוניתו, ניתק את הטלפון, חילק את כל חפציו ואף נפרד מבת זוגו, כדי להרגיש את אותה ריקנות ובידוד שחווה גיבורו.

ברודי אכל מעט מאוד, ולעיתים הרשה לעצמו רק מעט אורז או ירקות. הוא איבד 13 ק"ג, אך חשוב מכך — הוא איבד את ה"ניצוץ ההוליוודי". עיניו השקועות והמטורפות על המסך העבירו רמה כזו של אימה קיומית, שהדבר הבטיח לו את ה"אוסקר" בגיל 29 שנים (הוא הפך לזוכה הצעיר ביותר בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר").

בראד פיט ("מועדון קרב" (1999); "שבעה חטאים" (1995); "טרויה" (2004); "היו זמנים בהוליווד" (2019))

בניגוד לכריסטיאן בייל או למתיו מקונוהיי, שהיו מוכנים לסכן את בריאותם למען רזון מזעזע, בראד פיט משתמש לרוב בגופו ככלי ליצירת אסתטיקה ודמות.

• הוא מביא את עצמו לעיתים רחוקות למצב של תשישות קלינית.
• השינויים שלו קשורים לרוב בשינוי פרופורציות (חיטוב לעומת עלייה במסה), ולא בירידה קיצונית במשקל.
• הוא שם דגש על פונקציונליות הגוף עבור התפקיד (למשל, לימוד אמנויות לחימה עבור "טרויה" או "מועדון קרב").

בראד פיט "ירד במשקל" (במובן של הפחתת אחוז השומן), אך עשה זאת בצורה מבוקרת יותר וללא הקרבות קיצוניות כמו חלק מעמיתיו. הוא התאמן במשך 4–6 שעות ביום, למד טכניקות לחימה יווניות עתיקות והקפיד על תזונה קפדנית ("טרויה"). התוצאה — אחד הגופים המזוהים ביותר בתולדות הקולנוע.

המחיר של ה"אוסקר": הצד השני של המטבע

מה שאנחנו רואים על המסך הוא קסם קולנועי וכוח רצון בלתי ייאמן. אך רופאים ותזונאים מזהירים: ניסויים כאלה על הגוף מסוכנים ביותר.

ירידה חדה במשקל מובילה ל:

* אובדן מסת שריר (כולל שריר הלב).

* שיבוש חילוף החומרים והפרעות הורמונליות.

* הפרעות נפשיות, כולל התפתחות של הפרעות אכילה.

* עילפון, נשירת שיער והרס שיניים.

שחקנים רבים, כמו כריסטיאן בייל ומתיו מקונוהיי, הודו מאוחר יותר שלעולם לא יתעללו שוב בגופם בצורה כזו, ורופאים נאלצו ממש "להחיות" אותם לאחר סיום הצילומים.

כוכבי הוליווד מוכיחים שעבור אמנות אמיתית אין דבר בלתי אפשרי. השינויים שעברו חקוקים לנצח בהיסטוריה של הקולנוע. אך כשמביטים בפניהם המיוסרות על המסך, כדאי לזכור: מאחורי כל פריים גאוני עומד לעיתים מחיר שאדם רגיל לעולם לא היה יכול לשלם.

הבהרה: מאמר זה נועד למטרות מידע בלבד. דיאטות קיצוניות והרעבה מסוכנות לחיים ולבריאות. לפני שינוי התזונה, יש להיוועץ ברופא.