באמצע ספטמבר 2026 התרחש אירוע שעשוי לשנות את מהלך הדיון המוכר על תופעות אנומליות בלתי מזוהות. חבר הקונגרס האמריקאי אריק ברליסון, יחד עם שר ההגנה לשעבר של יפן יאסוקאזו האמאדה וחבר הפרלמנט היפני לשעבר יושיהרו אסאקאווה, פרסמו מאמר משותף. בו הם הצהירו בגלוי: נציגים נבחרים של מדינות דמוקרטיות אינם יכולים עוד להמתין עד ששירותי המודיעין ומשרדי ההגנה של עצמם יחליטו איזה מידע למסור. הגיע הזמן לפעול יחד.
מאז פברואר 2026 החלה ממשלת ארצות הברית, במסגרת תוכנית PURSUE, בהסרת סיווג חסרת תקדים של מסמכים, הקלטות וידאו ועדויות על מפגשים עם UAP. ביניהם דוחות של אנשי מודיעין בכירים על עצמים "מחוממים יתר על המידה" שמתפצלים לחלקים, מתמרנים במהירות עצומה ומתקרבים למסוקים עד למרחק של מטרים ספורים. חומרים אלה היו חריגה היסטורית ממדיניות של כמעט שמונים שנה של השתקה. ואולם חברי הפרלמנט קיבלו לא תשובות אלא שאלות חדשות. מי או מה טס בחופשיות מעל מתקנים צבאיים סודיים? למי שייכת הטכנולוגיה הזו? ומדוע נציגים נבחרים של העם עדיין אינם זוכים לגישה מלאה לנתונים?
גם המחוקקים היפנים נתקלו באותה חומה. במאי 2026 חשפו פרסומים אמריקניים שני אירועים בלתי פתורים באזור האחריות של הפיקוד ההודי-פסיפי של ארצות הברית. חברי הפרלמנט היפנים נודעו עליהם לא ממשרד ההגנה של עצמם, אלא מקבצים אמריקניים. מקרה עוד יותר מאלף היה זה של יולי 2025 ליד תחנת הכוח הגרעינית גנקאי במחוז סאגה. המאבטחים צפו בשלושה עצמים זוהרים במשך כמעט שעתיים. המשטרה כינתה מאוחר יותר את אשר ראו "מטוס", אך מצלמות התחנה תיעדו הכול. עד כה לא קיבלו חברי הפרלמנט הלאומי של יפן את ההקלטות הללו. משרד ההגנה והמשטרה מפנים לחקירה מתמשכת.
הסוכנות האמריקאית AARO כבר ב-2023 ציינה את האזורים המערביים והדרומיים של יפן כאחת מ"נקודות החמות" העולמיות במספר הדיווחים על UAP. כעת אומרים המחוקקים היפנים בגלוי: הערוצים שלהם עצמם אינם מספיקים. כך גם טוענים עמיתיהם האמריקאים. הדרך הקלאסית — "לבקש בנימוס" מה-CIA או מהפנטגון — אינה עובדת עוד.
זו הסיבה שברליסון, האמאדה ואסאקאווה פנו לבמה חדשה — השדולה הבין-פרלמנטרית לטכנולוגיות חדשות (ETIC). זהו איחוד של חברי פרלמנט ממדינות שונות, שהוקם כדי לדון באיומים הקשורים לטכנולוגיות קוונטיות, לבינה מלאכותית, לרחפנים וכמובן ל-UAP. ההיגיון שלהם פשוט: אם המידע אינו נע באופן אנכי בתוך המבנים הלאומיים, אפשר לאסוף אותו באופן אופקי — בהשוואת נתונים בין בעלות הברית.
מחברי המאמר אינם מסתירים שמדובר במרוץ טכנולוגי של ממש. היכולות שמפגינים העצמים הללו — בתחום המנועים, השליטה בחומר ואפשרות גם במרחב-זמן עצמו — מעמידות בספק את התפיסות המוכרות של הפיזיקה. בעוד המדינות הדמוקרטיות מתווכחות על מידת הסודיות, סין כבר הקימה מבנה צבאי מיוחד ומחברת בינה מלאכותית למעקב אחר "עצמים אוויריים בלתי מזוהים". טכנולוגיה שמאפשרת להופיע בחופשיות מעל תחנות כוח גרעיניות ובסיסים צבאיים עשויה להגדיר מחדש את מאזן הכוחות.
העמדה המשותפת של חבר הקונגרס האמריקאי והמחוקקים היפנים נשמעת ברורה: תושבי מדינותינו ראויים לתשובות, ואנו מתכוונים למצוא אותן. כבר לא מדובר רק בעימות פנימי אמריקאי בין הקונגרס לשירותי המודיעין. ארכיטקטורת החשיפה משתנה. חברי פרלמנט של דמוקרטיות בעלות ברית מתחילים לפעול ישירות זה עם זה, תוך עקיפת המחסומים המוסדיים שהחזיקו מידע בתוך מבנים סגורים במשך עשורים.
