באי-שוויונות בל הסטנדרטיים, המדידות נחשבות בלתי תלויות במקור המתאמים. עבודה חדשה מראה שניתן להחליף הנחה זו בגבולות קפדניים הניתנים לבדיקה ניסויית.
קבוצת חוקרים מהמכון הבינלאומי לפיזיקה בברזיל, מאוניברסיטת גריפית' באוסטרליה, מאוניברסיטת ספיאנצה ברומא וממרכזים נוספים הציגה preprint ב-10 בנובמבר 2026 ב-ArXiv. הם הטמיעו את תרחיש בל הרגיל ברשת סיבתית גדולה יותר עם כמה מקורות בלתי תלויים. אי-השוויונות הליניאריים-תכנותיים MDC המתקבלים נותנים גבול תחתון וגבול עליון למידת התלות של המדידות ישירות מן הנתונים.
אם גבולות אלה אינם מתיישבים, אי-מקומיות מוסמכת בלי הנחה מוקדמת על חופש הבחירה. השיטה פועלת גם בנוכחות רעש ואינה דורשת מתאמים אידיאליים, כמו בקונסטרוקציה המקורית של פריץ.
המפתיע ביותר: ניתן לאשר אי-מקומיות קוונטית אמיתית (genuine quantum nonlocality) עבור מתאמים החורגים מגבול צירלסון — עד לערך CHSH של כ-3.03. זה מפרק את התפיסה המקובלת שלפיה חריגה מגבול צירלסון (Tsirelson bound) מעידה אוטומטית על אי-מקומיות "מזויפת".
הגישה ישימה למבחני בל מרובי-מקורות ומרובי-חלקיקים, והיא פשוטה בהרבה מהשיטות הקיימות מבחינת סיבוכיות חישובית ועמידות לרעש.
התוצאות מוצגות ב-preprint arXiv:2611.14791 מ-10 בנובמבר 2026.
כעת עומד לרשות הניסויים כלי המאפשר להסמיך אי-מקומיות קוונטית בתנאים ממשיים ובלתי אידיאליים, בלי להישען על הנחות שאינן ניתנות להוכחה בדבר חופש הבחירה.


