בפיזיקה הקוונטית אי אפשר למדוד בו-זמנית ובמדויק גם את המיקום וגם את התנע של חלקיק — כך קובע עקרון האי-ודאות של הייזנברג. ואולם צוות מאוניברסיטת שאנשי בסין הראה שאפשר לעקוף את המגבלה הזו אם מסתכלים לא רק קדימה אלא גם אחורה בזמן.
החוקרים כינסו 52 מיליארד אטומי רובידיום בתא זכוכית קטן. לייזר סידר את הספינים שלהם למערכת קוונטית אחת, ולאחר מכן לייזר שני מדד את המיקום ואת התנע. במקום בגישה הרגילה השתמשו המדענים במדידות חלשות המתחשבות בנתונים גם לפני הרגע המעניין וגם אחריו. הניסוי נמשך 84 דקות ברציפות.
התוצאה עלתה על הציפיות: דיוק ההערכה של משתנים לא-מתחלפים היה גבוה ב-20 אחוזים מגבול הייזנברג. עקרון האי-ודאות לא הופר בכך — פשוט ההסתברויות חושבו אחרת, תוך התחשבות ב"עבר" וב"עתיד" של המערכת.
האנלוגיה הרגילה כאן היא הניסיון לנחש את מסלולו של כדור ביודענו רק את מיקומו ברגע אחד. אם מוסיפים מידע על היכן היה הכדור קודם ולאן יטוס אחר כך, אי-הוודאות צונחת בחדות. כך בדיוק פעלה הסכמה הרטרוספקטיבית בניסוי.
הדבר סולל את הדרך לחיישנים קוונטיים ולשעונים קוונטיים מדויקים יותר, שבהם נתונים רטרוספקטיביים כבר שגרתיים. בעתיד אפשר לחזק את השיטה בשזירה, אך לעת עתה היא נותרת בשלב של טרום-פרסום.
התוצאות פורסמו בטרום-פרסום ב-ArXiv בנובמבר 2026 ועדיין לא עברו ביקורת עמיתים. הצוות מציין שהגישה משלבת מסלולים ואסטרטגיות שזירה לחישה מוגברת קוונטית.
המגבלות היסודיות של המטרולוגיה הקוונטית התבררו כפחות נוקשות מכפי שסברו, אם מעמידים במחשבה חדשה את עצם תהליך המדידה.
