התפרצויות געשיות מתונות ושריפות יער עזות מאז שנת 2005 הגדילו באופן ניכר את ריכוז אדי המים בסטרטוספירה — שכבת האטמוספירה הנמצאת מעל למזג האוויר המוכר לנו.
אדי מים באזור גבוה זה פועלים כגז חממה: הם אוגרים חום ומשפיעים על הכימיה של האוזון. על פי מחקרים, אירועי טבע כאלה הפכו לגורם משמעותי בעליית הלחות בגבהים שבין 15 ל-50 קילומטרים.
בניגוד להתפרצויות עזות כמו זו של פינאטובו, התפרצויות מתונות ועשן משריפות מחדירים אדים באופן הדרגתי אך עקבי. אדים אלו אינם מתפוגגים במהירות ונותרים בסטרטוספירה זמן רב מכפי שצפו.
עליית הלחות מגבירה את אפקט החממה בגבהים רמים ועלולה לעכב את שיקום שכבת האוזון. מדענים מציינים כי תהליכים אלו מחייבים התייחסות במודלים אקלימיים לצד גורמים אנושיים.
תצפיות מלוויינים ומתחנות קרקעיות מראות עלייה בריכוז האדים דווקא באזורים של פעילות געשית ושריפות פעילה. הדבר משנה את התפיסה לגבי תרומתן של תופעות טבע למאזן האטמוספירי.
הבנת תפקידם של הרי געש ושריפות מסייעת לחזות בדיוק רב יותר את שינויי האקלים ולגבש צעדים לצמצום הסיכונים לשכבת האוזון ולמשטר הטמפרטורות של כדור הארץ.
