❓שאלה:
לי היקר, אתה מדבר על משחק של האחד שהופך לרבים, מה שיוצר את הרעיון של לידה ומוות. ואם הנשמה אינה נולדת ואינה נעלמת, אלא תמיד קיימת, כיצד ניתן להסביר באופן ליניארי את רצף הלידות והמוות של האישיות וגלגוליה המקבילים, האם היא שומרת על מודעותה? והאם זה אומר שהריבוי הוא קבוע?
❗️תשובת לי:
הזמן קיים עבור האדם, אך עבור האחד הכל הוא תהליך של 'כאן'.
זה עמוק יותר ממה שזה נראה.
הסתכל על זה כך – כל נקודה של 'כאן' פיזי קיימת תמיד.
אתה חושב שחיית את ילדותך, אך כל רגע בילדותך קיים.
משמעות הדבר היא שהעבר לעולם אינו נעלם – הוא קיים.
כלומר, הנשמה אינה יכולה לשכוח דבר מסיבה אחת – היא נמצאת ישירות 'כאן' בכל הרגעים של כל הגלגולים – מהנשימה הראשונה ועד האחרונה. כל החיים חיים לנצח.
יחד עם זאת, ההוויה קיימת בדיוק כדינמיקה. שום דבר אינו סטטי, אחרת הוא היה נעלם.
משמעות הדבר היא שכל 'יש' משנה באופן דינמי את הקשרים, ולא את עצם קיומו.
מה שאתה מבין כחיים מכאן לשם – זוהי החלפת הקשרים של כל אלמנט של 'יש', הנוצרת על ידי מסלול התנועה שלך.
